החוק האלוהי הטבעי מתקיים לנצח -

אחת מהסיבות שריפוי הוליסטי שלם לא קורה, היא שאתה מאמין שהאל הולך לתקן את ה"טעות" עם האנרגיה שלו. כדי לרפא מהשורש  עצמו, יש להשתחרר מהתפישה שישנה טעות. זה מתחיל בכך שאתה מקבל הכל כפי שהוא באמת האלוהית - שלם ומושלם כאן ועכשיו ואתה לא מתנגד לטעות שנגלית בהכרתך האנושית או בתחושות שלך, אלא רק מקבל את השלמות האלוהית הנוכחת תמיד. לשם כך  יש להבין את החוק האלוהי הטבעי   ; שכאשר זרע נזרע באדמה החוק הטבעי כבר פועל עליו בשלמות.

כאשר אתה מתואם לחוק האלוהי, עוצמת האל נמצאת אתך כבר, מביאה לך הארה ואתה רואה אז נכון את המושלמות. לכן כל פושע יכול להתחבר לאלוהותו אם הוא משתוקק להתאחד עם נוכחות האל ומתואם לה ; זה כל מה שנדרש באמת עבורו. האל יודע את הכוונות של הלב שלו. מכיון שהאל הנו יודע-כל הוא יכול לדעת מה שבלבו.

אינך יכול להיות מוגבל על ידי גוף - הבה לא נאמין שהאל שוכן בגוף, במקלעת השמש או בעמוד השדרה. זוהי הגבלה שלו מהאינסופיות. האל ישנו בתוך ההוויה הנצחית שלנו. מכיון שאין אנו הגוף, אז האל בנו אינו בגוף, אלא במרכז ההוויה. כאשר אתה משתחרר מתפישת הגוף כמי שאתה, אתה צועד ברחוב בלי המחשבה שהאל נגמר בצורת גוף זה שלך, כי האינסופיות של האל לא מוגבלת במרחב מוגבל. אתה כ"בן-אל" לא מוגדר על ידי גוף זה. שאל את עצמך: "אם אינני גוף זה, אז היכן אני ? מי אני ?" התשובה היא: "אני הנני זה שהנני, אהיה אשר אהיה באשר אהיה ".

האינסוף זורם דרך אחדות מודעת עם המקור. האב האלוהי הנו גם הבן האלוהי. כל מה שיש לאב יש לבן, כי הוא נברא "בצלמו ודמותו". זה ה"בן האלוהי" שצריך להתרומם בכל אחד כתודעה של אדם רוחני . בן האנוש צריך לדרוש את המורשת האלוהית שלו. הדרך היחידה לזה, זוהי הכרת של האחדות עם "אהיה אשר אהיה", כאן ושם ובכל מקום ביקום. יש לאפשר לאינסוף זה לזרום וזה יתממש בחוץ בלי צורך לדעת איך. כדי להשיג הכרת אחדות, רק האב האלוהי ניצב לפניך ומיישר את כל "הדרכים העקלקלות". אז אתה כאדם הרוחני בך מתעורר לקבל את עצמיותך חזרה.

   חסד האל ניתן לכל אחד -

בהשגת ההכרה של כוליות-האל אתה יודע שאתה עצמך לא יכול לעשות דבר. האל הנו התודעה האמתית שלך ואתה מושך כל דבר מתודעה זאת. כך כל הבעלות והחסד ניתנים לך. חסד אלוהי מתגלם בחיים בכל פרט והוא מתגלה באדם דרך תודעתו הגבוהה. תודעת-אל הנה תודעת האני האמתי והיא משוחררת מהתניות חיי בן האנוש וכל פרט הנו ילד אלוהי.

האל ישנו כתודעה שמקרינה את כל הדימויים שלך כלפי חוץ. כאשר אתה רואה את עצמך כתודעת האני שלך שמקרינה את מה שהיא בכל מקום, אתה פונה רק פנימה ואומר: " אבי האלוהי, האר אותי, עורר אותי לראות !"

בהכרה הגבוהה שאתה משיג, תפילה מביאה לתוצאות. אתה מכיר באל כנוכחות יודעת-כל ומספקת-כל. אינך פונה לאל עם בקשה, או תשוקה שלך, או עם ניסיון להשפיע עליו. אתה אומר: "האר אותי, דבר אליי, גלה לי את רצונך, את תכניתך דרכי, על פני האדמה !"

ההכרה שלך בכך שהאל הנו נוכחות יכולת-כל, משחררת אותך מכל תשוקה שהוא יעשה משהו. בידיעה של משמעות המילה "האל יכול-כל", אינך מתפלל לאל שיעשה משהו, משום שבמישור האלוהי אין מה לעשות. כאן ישנה רק נוכחות יכולת-כל הקיימת במושלמות ההוויה. כל מה שקשור לחוסר, מחלה, מוות….

כאן אין לזה עוצמה- אלא רק על אלה שמקבלים זאת כעוצמה, או אלה שמקבלים את האל כעוצמה על משהו. כאדם רוחני, אינך מתפלל לאל שישמיד אויב או ירפא מחלה. האל אינו חי בעולם מוטרד ואינו מחכה למישהו שיבקש ממנו לתקן בעיה בעולמו. היה רק ידיעה מוארת שלך שהאל יודע-כל ונוכח-בכל, ומנהל הכל בטבע, בסדר מושלם ; אז, בלי שתבקש אותו, תפילתך מתקבלת.

  לקבל את חסד האל -

עליך לדעת את האמת , כי האמת משחררת אותך. הכל בא דרך התודעה ואם אינך מודע לנוכחות האלוהית בך, אין לך תודעה זאת. בחוש הרוחני, האל הוא נוכח-בכול ויודע-כל, דרך תודעת האדם. לכן היכן שהאדם עם תודעת-אל נמצא, שום רוע לא יכול לקרות לו שם. האל הנו הרוח הקיימת באדם ולכן המקום היחיד שתוכל להביא את עוצמת-האל לביטוי זה מתוך עצמך. לכן פנה לעצמיותך וחיה באמת !