המסע פנימה
התבוננות בדרך הרוחנית על עולם החוויה
מגלה שהתודעה שלנו היא סוד החיים
הכרה במלכות האל שבפנים מביאה לביטוי נוכחות האל בחוויה האישית. כאן אנו זוכרים תמיד שאין שום עוצמה בשמיים ממעל שיש להעפיל אליה כדי להציל את העולם ממשהו הרסני.
מה שנגלה כלא אלוהי אין לו עוצמה. העוצמה היחידה נחה בפנים. היא מתבטאת כקול קטן ומנחם שמדריך ומעצים את ההכרה המודעת.
אין צורך לפרסם את מלכות האל לעולם בחוץ אלא רק לדעת שהיא ישנה ולהיות רגועים. נדע שרצון האל, אהבתו והחוק שלו חובקים את כל היקום כאמת בפעולה,
אנו בוחרים להיות אחד עם רצון זה בחיינו. פעילות זאת של הרצון האלוהי נמצאת בכל היקום והיא עבור הכל וזמינה תמיד.
בהבנה זאת אנו ממקמים כל אחד או כל דבר שאינו אלוהי בידי הנוכחות האלוהית דרך הלב ולא דרך השכל ומשתחררים לביטוי מושלם. עם הבנה זאת אני מצהירים היום :
" אני בוחר/ת לשמור על שלווה אלוהית ונותנ/ת לאל להיות נוכחות חיה בתוכי. היום אני משחרר/ת את האלוהות להציג את עבודתה בעולם, דרכי ! "
מלכות האל קיימת כאן ועכשיו ממש היכן שאנו נמצאים אם אנו מקבלים בתוכנו את פעילות הרוח האלוהית. מלכות זאת קיימת כבר על פני האדמה.
היא מחכה רק להכרה שלנו בה דרך השגה רוחנית. כדי למצוא מלכות זאת אין צורך לצאת מהעולם הזה. עלינו להישאר בו אבל לא לחיות על פי חוקיו.
אנחנו יכולים ליהנות מכל הדברים שמגלים חיים עשירים באמת אבל לא נהיה יותר בעלי תשוקה למשהו, כך שלא נחוש בחסרון.
חוויית החיים הנה עשירה בתוכנו בכל רגע ואנו נעשים חופשיים כך שכל ההוויה חיה פנימית בהשראה של ההוויה האלוהית.
העולם הרוחני הנו עולם אמתי. הוא עולם של אנשים ודברים שנוצרו מתודעה מוארת. במקום זה ישנה ידיעה ישירה של האלוהות, של אמת רוחנית.
מציאות אולטימטיבית זאת מכוונת על ידי אינטואיציה מידית, תובנה והארה ששונה מחוש התפישה האנושי. זה משום שהושג איחוד עם האל וזה לא משתנה אף פעם.
כאשר האל נוגע באדם דרך התעוררות באופן כלשהו, הוא מובל ללימוד רוחני, עד שהוא משיג הכרה אלוהית. החיים הרוחניים הנם של גילוי וחקירה שנחה לפנינו.
כל מה שהשגנו אתמול אפילו שזה נראה כפסגת ההר, זה רק הכנה למה שמונח עוד לפנינו ומחכה להתגלות. מלכות האל היא ללא גבולות וכל מה שמתגלה, אינו ניתן להשוואה למה שעוד יתגלה.
מה שהתגלה עד היום בעולם משמש רק כזרעים שנשתלים בתודעה ואם זרעים שנשתלו יופעלו בתודעה הם ינבטו ויישאו פרי.
אם הם נלקחים לתוך תודעה רדומה שחיה על צורה חיצונית וטקסים או על מחשבות האתמול, הם לא מביאים להתגלות פריחה או בגרות רוחנית.
כל מילה של אמת רוחנית חייבת להילקח כזרע בתודעה ויש להזין ולטפח זרע זה דרך התבוננות ומדיטציה על זה ויישום בחיים עד שזרע זה ייפתח, יוציא שורש ויישא פרי.
כל גרגיר אמת מהווה גשר להוביל אותנו למודעות עמוקה יותר וזה מוביל ליותר אמת שנפתחת עד אינסוף.
לתודעה שלנו יש כאלה עומקים שהם יותר מאוקיינוס או מהיקום הזה ומיקומים ידועים ולא ידועים. אין גבול לעומק ההוויה ולעושר התודעה שלנו.
עלינו לצלול פנימה כדי להביא לגילוי את טבע התודעה האלוהית שהנה טבע ההוויה שלנו. כך אנו מגלים שהאל הנו חיינו.
לחפש, למצוא ולחוות זוהר פנימי זה של הנוכחות האלוהית בחיים, מביא להתגלות של תקשורת פנימית שנעשית יותר ויותר עמוקה. חוויה עשירה יותר שנושאת פרי.
זה כך ללא סוף ותמיד מניב פרי וכאן ישנה ההרפתקה הרוחנית של החיים. הגילוי שלנו הוא שהאל הוא אינסופי וכך גם האמת ועלינו מוטל לפתוח כל הזמן אזורים חדשים של תודעה.
ברמה אחת של תודעה יש לבן האנוש השראה גבוהה דרך : ספרות, אומנות המצאות וגילויים וברמה עמוקה יותר זוהי חוויה מתפתחת עד להשגת הנישואים של הנשמה עם האל והתעלות לחוויית המקור האינסופי.
כל זה תלוי בחיפוש שלנו. מה אנו מחפשים ? האם זה ריפוי או סידור נוח לחיינו העכשוויים ? אולי חברות, שמחה, או שפע חומרי ?
אם הם המטרה בלבד אז אנו מחטיאים את המטרה, שהנה גילוי מהות החוכמה הרוחנית דרך כניסה למלכות הרוח עמוק פנימה.
שם נמצאת ההרפתקה הרוחנית. בנתיב זה כל יום הוא גילוי חדש דרך השתוקקות לגלות זאת. דרך פניה לנוכחות האלוהית כדי להיכנס עמוק יותר לתודעה האלוהית האינסופית.
מלכות האל מושגת דרך הכנעת העצמי הנמוך לעצמי הגבוה וזה חלק מהתפתחות שיש לעבור בנתיב הנשמה במעבר לחיים רוחניים.
כל בעיה שמתגלה בנתיב הזה צריך לראותה כהזדמנות להתרומם מעליה עם דרייב פנימי, סבלנות ונחישות עד להשגת השחרור ממנה.
השגה ההכרה הגבוהה ניתנת לכל מי שמתייצב בנתיב הרוחני דרך התמסרות מלאה. דרך כל מאמץ, מדיטציה וחיפוש אנו נעים לעבר תכלית כל החיים ; איחוד עם האל.
האל ישנו בתוכנו, מחכה לכל אחד ואחת מאתנו לגלות את עצמו. איננו צריכים ללכת לשום מקום בחלל ובזמן. המסע הרוחני, הנו ההרפתקה הגדולה מכל. זה המסע לתוך התודעה ומסע זה אף אחד לא יכול לעשות עבורנו.
כאשר אנו נאספים לרגעים מעטים עם נוכחות האל שבפנים אנו מבטאים את מה שהנו זכותנו המולדת כדבר שזמין לנו. שני הדברים שניתנים לכל אחד מאתנו; חסד ושלווה אלוהית.
כאן אנו עם כוונה שזה יכלול את כל מי שנמצא במישור התודעה שלנו. אנו מתאמנים במדיטציה של התבוננות עם אמונה שמובילה לרגע של דממה עמוקה בו כל המחשבות נרגעות.
כך הקול הפנימי של ההכרה הגבוהה מדבר אלינו. אנו מתבוננים על האמת שהחסד האלוהי זמין תמיד ושהאל הנו האחד והיחיד במציאות כנוכחות אלוהית הנוכחת בכל.
אז ניתן למחשבות להגיע אלינו מהריק מעומק האינסוף הלא נראה. … לפעמים זה מגיע כמו מסר, או תחושה שהכל בסדר, או הרגשת חמימות, או הכרת תודה, או אהבה לא למשהו מוגדר.
זוהי הרגשה שלמה ללא שייכות למשהו. כאשר אנו נאמנים לעבודה כזאת, זה ממשיך לקרות עד שיגיע היום שבו נשכון במחשבה האלוהית בכל הזמנים ונרטוט את המלכות על פני האדמה.
נדרש לנו רק רגע להגיע לרוגע ולקבל מסר לגבי מה שנדרש ברגע הנוכחי. זה המקום להודות להכרה האנושית שמקבלת רשמים אלוהיים.
ככל שאנו מתקדמים גבוה יותר בתודעה, אז הכרה חושבת זאת משחקת תפקיד יותר בחיים הרוחניים. בעלייה במדרגות התודעה, האמת מגיעה מבפנים כמו נביעה שמתגלה.
זוהר פנימי נפתח לפעמים כקול פנימי שמדבר ומתקבל כרושם פנימי. זה מראה שאנו נמצאים יחדיו עם הנוכחות האלוהית. כאן יש תחושה של זרימה עדינה בינינו לבין הרוח הפנימית.
זהו מקום חווייתי של חופש. הרמה האולטימטיבית של מפגש עם האל הפנימי בתודעת-העל היא כאשר תחושת העצמי האנושי נעלמת ואנחנו חשים רק את האל בפנים.
ישנה כאן נוכחות שהנה אמתית כמו שאנחנו אמתיים האחד לשני. היא מורגשת ונחווית ומביאה להירגעות מכל מאמץ.
כאשר נוכחות זאת מושגת בתודעה ובחוויה היא מתפקדת דרך האורגניזם באופן חדש בכל מובן בחיים. בבית, באספקת שפע ובמערכות היחסים.
כך התודעה האנושית מקבלת תפניות ומתקדמת להשגת זכותה המולדת כאלוהית. בדרך לשם יהיה מאבק בין גוף-החומר והרוח, ובין שני "האני" ; הנמוך והגבוה.
כאשר העצמי האנושי ממוסס את אחיזתו ומשחרר את רצונותיו הפרטיים שהוא יעשה, או יהיה או ידע משהו, אז המאבק הפנימי פוחת והעצמי הפרטי תופש שהוא בעצמו אינו ולא כלום.
כאשר האדם מתרוקן ממה שהיה, אז רוח האל , השכינה, תופשת מקום, מרפאה גואלת ואז העצמי האלוהי חי את החיים שלו כפי שזה נועד להיות, הוא נעשה האל החי וחש שהנו הכול.
זה נועד להיות עבור כל אינדיבידואל שלבסוף יאמר : " אני חי. עם זאת זה לא אני אלא "האלוהי, בן האל"; הרוח ונוכחות האל שחיה את חיי. "
זהו מצב השגה של ענווה ושל השגת אמת שהנך ולא כלום מעצמך. זה יכול לבוא עם תחושה של התרוקנות ועם זאת שלמות ומושלמות.
זאת אינה תחושה של האישיות שאומרת "אני רוחנית", "אני מושלמת", "אני הנני הכול". כאן יש ריק אישי ותחושה של נוכחות מתעלה שחיה את החיים.
ברגע שאנו מאוחדים עם המקור, ישנה השגת גילוי שהחיים הם זרם-חיים אחד של מקור החיים שזורם כעת כחיינו. אנחנו מוזנים מזרם זה של מקור החיים שגדול יותר מהעצמי האנושי.
זה הוא זרם החיים שלנו. זה מביא לשחרור מתחושת בדידות או תלות, או מוגבלות בחוכמה, ובכוח לנהל את חיינו.
אנו חודרים לאינסוף. לחכמה ולאהבה ולחיים אינסופיים. למקור של כל הטוב שקיים מעבר למה שהחושים האנושיים קולטים.
אנו יוצרים קשר עם המקור של כל אחד בחיים ונעשים כעת אחד עם החיים הרוחניים וזה נפתח יותר ויותר בתודעה דרך גילויים מבפנים של האלוהות כלפי חוץ.
בהתחלה זה מתנהל במאבק דואלי של התודעה, דרך ניגודים המשתקפים בחיים, בין האני שאמצנו לאני המקורי, עד שהאור בא ותופש מקום יותר כשהאני הקטן גווע ומצטמצם.
דרך מדיטציה אנו מתקדמים לשלב הסופי. אנו נותנים לאני האמתי לדבר מתוך הדממה הפנויה ממחשבות וטרדות העולם.
האור מרפא, משחרר וגואל ואז תופש בעלות על המערכת האינדיבידואלית ומתחיל לחיות את החיים שלנו. כך, עד שלבסוף כל אחד מאתנו יגיע לתודעת- העל.
תודעת-העל באדם הנה ביטוי הבן האלוהי דרך רוח הנוכחות האלוהית שחיה את החיים עם חסד אלוהי על פני האדמה.
התבוננות פנימית עם ההכרה הגבוהה
הקדמה
אדם שהנו אחד עם תודעה אלוהית, האל חי דרכו את חייו. לאדם זה אין חיים משלו. גופו משמש מקדש לאל וההכרה שלו מהווה כלי לביטוי אלוהי.
הכרה זאת מושגת רק בדממה, ללא מילים או מחשבות, אם כי מחשבות יכולות להיות הצעד הראשון למה שנקרא מדיטציה שהנה חלק חשוב בהתפתחות הרוחנית.
מדיטציה הנה החיבור בין העצמי החיצוני לעצמי הפנימי שהנו אלוהי. בהתחלה אנו מתמלאים עם אמת דרך ההכרה, לכן איננו מבטלים את השכל.
ההכרה היא השער שדרכו אמת נכנסת לתודעה שלנו בלימוד חוכמת העידנים הרוחנית. דרך ההכרה אנו מביאים למשמעת את המחשבות כדי שיישארו על האלוהי ולא על האנושי המותנה.
עם ההכרה אנו מתבוננים גם על ענייני הרוח העמוקים. כך נעשית מדיטציית התבוננות. המילים מובילות למחשבות שמובאות להתבוננות וזה מביא אותנו למצב תודעה שקט המשפיע גם על הגוף.
כאן אנחנו יושבים למדוט עם כוונה לשמוע את המילה האלוהית ולחוש את הנוכחות האלוהית, כדי להתבסס בחיבור עם המקור שלנו.
כך למשך כמה רגעים אנו משיגים חיבור לאלוהי ומשם אנו פונים לעיסוקינו החיצוניים. אנו חשים בטחון ואז יכולים לחזור למציאות החיצונית כדי לבטא את הרצון האלוהי שמספק לנו מה שנדרש.
כאשר אנו נכנעים לרצון האלוהי ומפסיקים לבקש דברים שהשכל המוגבל שלנו רוצה לבטא נוכל לומר לאל מילים אלה :
" החסד שלך מספק לי כל מה שנדרש לי !
כעת אני לא חושב/ת שום מחשבה על הצורה שבה חסד אלוהי זה יופיע, או איך הרצון שלך צריך לעבוד דרכי או דרכך.
אני מחפש/ת רק את חסדך. אני מסופק/ת בכך שאני רגוע/ה בביטחון שאת נוכחות יודעת-כל, תבונה אלוהית אינסופית אוהבת-כל ואני יכול/ה לבטוח בעוצמה היחידה שמנהלת את היקום שיודעת איך אני צריכה לחיות.
אני מכניע/ה את העצמי האנושי לרוח שבפנים בידיעה שחסד אלוהי מובטח לי וכך זה קורה."
כל בוקר לפני שנתחיל את היום נתאם את עצמנו עם עוצמת האל, כדי שהיום שלנו יתנהל על ידי הנוכחות האלוהית ויהיה מימוש רוחני מושלם, ללא תאונה, מגבלה, טעות ושיפוט אנושי. נוכל לעשות מדיטציה של התבוננות על רעיונות אלה עבור יום מושלם ונאמר:
" זה הוא יום שהאל יוצר עבורי. ביום זה השמש זורחת ונותנת לי אור וחמימות או את הגשם בעתו.
האל מושל בעולם שלי עם חוכמה אינסופית, תבונה ואהבה.
ביום זה אני מנוהל/ת עם תבונה אלוהית שמנהלת את יומי דרך הקול הפנימי שלי ואני נמצא/ת במודע עם נוכחות האל בכל רגע של היום.
אני מודה על כך שכל מה שנדרש לי מסופק לי על ידי מקור חיי. על כך שההכרה שלי ערה תמיד לשפע האלוהי שזמין לי כביטוי האל דרכי, לכל אלה שנאספים בטווח התודעה שלי.
חסד אלוהי נמצא אתי לכל אורך היום ונוכחות האל הולכת לפניי ולצדי בהרמוניה ובנוכחות זאת של הרוח אתי ישנו חופש מכל מגבלה. "
לאחר מכן נוכל לומר כמה מילים עם כוונה מהלב כמו:
" אני לשירותך עצמי נעלה, רצונך הוא שיעשה ולא רצוני. דבר אליי ואמור לי מה הוא ".
ניכנס פנימה לכמה רגעים של שקט וריכוז פנימי ואז לאחר היאספות ברוגע ושלווה נתפנה לזמן קצר של הקשבה מודעת לנוכחות שבפנים.....
נוכל לשמוע את המילים העולות להכרה :
בפנימיות הכרתך אמור כעת ברכות את המילה "אני". עצום עיניים ממה שנגלה ובתוך המזבח הפנימי ביחידות עמי הקשב לקולי.....
דרך מילים אלה, האל מוביל אותנו חזרה הביתה :
" היום אני אומר לך, הפסק להיות עם תלות באדם. אני הנני כאן במרכז שלך. אני זה עונה לך כעת. הקשב לי, הסתכל אלי האני של ההוויה שלך, ותינצל.
אל תחפש אחר תוצאות ולא אחר האישיות של אנשים. אל תחפש פירסום אישי, או מעמד. חפש אותי שהנני בתוך המרכז שלך,
" אני הנני ההוויה שלך ומיקמתי את עצמיותי במרכז של הגן כעץ החיים שהנו העצמי שלך. האני במרכז שלך שהנו עילאי."
גופך, הכרתך ונשמתך יחד מסורים לי ואני הנני האור שלהם. אני פועם בלבך ומושל באורגניזם שלך ובתפקוד גופך.
לא יצרתי אותך כדי לעזוב אותך לתפקד לבד. יצרתי אותך בצלמי ודמותי עם חומר האור שלי. ידעתי אותך לפני שנקלטת ברחם אמך. מעולם לא עזבתי או שכחתי אותך.".
" הרבה פעמים עזבת אותי ועשית לך אלוהים כוזבים וביקשת בהם ריפוי ושמחה. חיפשת הנאות בחוץ, שלווה וסיפוקים, בעוד שאני הנני כל זה כאשר אתה מחפש אותי כשלווה ומילוי שלם.
אני הנני הבורא וכל בריאה הנה ממני. השמיים מכריזים על תפארתי וכעת נודע לך שאני נותן לך בעלות על כל דבר על פני האדמה, כל דבר בשמיים, כל דבר במים ומתחת לפני האדמה ".
"אני הנני הדרך. חייה את הדרך שלי, אל תחיה בדרכי העולם ולא דרך הצורה. אני הנני המגדל והעוז שלך.
ראה רק אותי ודע שיש רק עוצמה אחת ואני הנני עוצמה זאת.
הסתכל אליי ותינצל. חיה עם הרוח שלי. שכון בי ותן לי לשכון בך וחיה בזהות האמתית שלך עם חיים נצחיים.
אני אמשוך לך מה שנדרש להרמוניה שלך. היכנס למזבח הפנימי של הווייתך והיה רגוע. חיה בהכרה שלי ותן לי להיות הנוכחות הבלתי נראית שמכינה לך את הדרך.
תן לי ללכת לפניך בדממה, בקדושה, בסודיות. אל תהיה חסר סבלנות אם זה לוקח זמן להגיע הביתה. אתה נקשרת לאנשים ולמצבים כך שאינך יכול לעזוב בפתאומיות.
כעת אתה מובל להשתחרר מתלות באחרים כדי לחזור הביתה. זה החוק. אני מוביל אותך מחוץ לעולם זה של אשליה חזרה לביתך.
כאן לא תצטרך לדאוג לבית, לאספקה או לבריאות. כאן הכול זמין לך ממני. אני יודע את כל צרכיך לפני שאתה יודע. זוהי ההנאה שלי לתת לך את המלכות.
כאשר אתה שוכן בתודעה שלי ונותן למילה שלי לשכון בתודעה שלך, הבן והאב האלוהי הנם אחד והאל הוא גם הנותן וגם המקבל. "
בטח באני שבמרכז לבך. תן לתשוקות לבך לשכון בשלווה בתוכי, כי השמחה הנה ממני. אני הנני חייך המשגשגים.
היה בשלווה עד שתגיע לארץ המובטחת ותן לי להוביל אותך מחוץ למה שהבאת על עצמך. בכל בחירה שלך דע שאני ישנו שבמרכז שלך.
אני לעולם לא עוזב אותך או שוכח אותך, גם אם הנך גנב שנתלה. בידיעה זאת שלך אותי אקח אותך לגן-העדן.
כעת אל תפחד מתוצאות ומצבים חיצוניים. אני שהנני בלתי נראה הובלתי אותך אליהם ואני זה שאוציא אותך מהם לחוויה הבאה.
הייתי אתך זמן כה רב ולא ידעת שאני הנני אתה. כאשר אתה תרחיק לכת תגלה שאני הנני האל.
אתה תבין שמהיותי אינסופי ואחד אז אין כוחות רעים. התמונות של רוע שאתה רואה ושומע, נוגע וטועם ומריח, עשויות מכלום.
הן תוצר של היפנוטיות מהצעות שקבלת בהסכמה. אל תפחד מהם. הן חסרות זהות משלהן. אין להן הוויה משלהן.
הבן שהן רק אשליה מנטלית מזויפת, כי אני שנמצא במרכז שלך הנני העוצמה היחידה והנוכחות היחידה בחיים.
אהוב את האל בכל לבבך ואת שכנך כעצמך. הוא זה אני והאני שבמרכז שלך הנו גם במרכז של השכן שלך ומה שאתה עושה לו אתה עושה לעצמך.
זאת, כי אני הנני העצמי שלך ושל שכנך. אני, האל שבמרכז ההוויה שלך, הנני גם השכן שלך. אני הנני "העצמי האלוהי" ; זה שלא נולד ולא מת.
הנני רוח האל בך. הנני זהותך האמתית. אני הנני נשמת הווייתך וחייך. התעורר כעת משנתך וכאשר אתה מתעורר, אתה תראה אותי ואתה תהיה מרוצה עם הצלם והדמות של האל בך ! "
