הבחירה להתעורר מהחלום האנושי
במסר זה נקבל את ההבנה מי אנחנו באמת כאשר אנו בוחרים להתעורר. מהי החוויה שניתן לחוות בראיה דרך עיניי האלוהי. את הקרינה שאנו קורנים כשאנו נעים מהאנושי לאלוהי ומתחילים לראות מעיניי המהות שהאהבה נמצאת בכל מקום ומקבלים את הכל באהבה. כן, האלוהי חי דרכנו ועלינו לראות אותו בכל מעשינו ובאחרים, לדבר עם האלוהי ולבטא אותו באהבה בכל רגע בחיים.
ייתכן ואתה אחד מאלה שכבר מבינים את האחדות שלהם עם האלוהות וכל מה שיש ביקום. אתה אולי כבר יודע שאתה הרבה יותר ממה שאתה חושב שאתה. זה אפשרי לחוות את האמת על המסתורין של עצמך על ידי תשומת לב שתיתן לסימנים רבים בחייך שעוזרים לחשוף את מי שהנך באמת. מטרת המסר הזה היא להצביע על כמה נקודות חשובות, כך שאתה תוכל בקלות לזהות את עצמך כאלוהי ; זה אשר יוצר את מה שהוא חושב שהוא וכל זה דרך הִתנַסוּת חווייתית בחיים.
אתה לא באמת מי שאתה חושב שאתה. מי אתה באמת ? האם אתה זה שיש לו עבר וגוף מסוים ואישיות ותפקידים מסוימים, כישרונות, חולשות, חלומות, פחדים ואמונות ? אתה רק יכול להגדיר את עצמך לאחרים בדרכים אלה, אבל זה לא מי שאתה באמת.
הנך חסר שם: מי שאתה באמת יכול להתגלות רק באמצעות חקירה מעמיקה יותר דרך חוויה פנימית שהיא מעבר לכל הרעיונות שלך על עצמך. זה יכול להתגלות רק כאשר המוח שקט ואינו אומר לך עוד מי אתה. כאשר כל הרעיונות על עצמך דוממים, אז מה שנשאר הוא מי שאתה באמת: תודעה, החווה מודעות של עצמי נרחב, שמהותו שקט, הרמוניה, נוכחות של שלווה, המבטא דרך תודעה לא מוגבלת אהבה תבונית בשרות לכל החיים כאחד. זה האלוהי שהנך באמת. אתה הנך חסר שם ובכל זאת ניתנו לזה הרבה שמות.
אם אינך כל כך בטוח לגבי מי שאתה באמת, אתה לא לבד. אפילו אלה שיש להם הבנה של אמת זאת לא תמיד בטוחים. תפישת האמת הזאת באה והולכת בהתאם למה שאתה שם לב אליו. אפילו אלה שיש להם את הבנת האמת, שישנה רק הוויה אחת בכל הקיום והוויה שלמה זאת זה הם כעצמי שלם ונרחב, יכולים לשכוח מי הם באמת כאשר הם הולכים לאיבוד באמונת המחשבות שלהם. השכל האנושי הוא מאוד משכנע, ובבחירה לתת את תשומת הלב שלך אליו ; זה יביא אותך בחזרה לחוויה של עצמי נפרד משאר הבריאה.
אתה לא מי שאתה חושב שאתה. החשיבה שלך על עצמך נותנת לך את האשליה של היותך מישהו, אבל אתה לא אחד זה, אלא הנך האחדות עצמה, חוויית החיים כשלם מאוחד. אתה אלוהי המתחזה כאדם. מסכה זאת שאתה שם על עצמך היא כדי לחקור את טבע המציאות הפיזית הזאת, על כל החוויות המיוחדות שיש לך כמִישֶׁהוּ. האלוהי נהנה מחוויות אלה שיש דרך כל הבריאה. נוצרת רק בשביל חוויית החיים המושלמים, כאלוהי.
אתה עשויי לחשוב שאינך נהנה מאיזו חוויה בחיים, אבל אם אתה נוגע עמוק בתוך עצמך, אתה תגלה הנאה אפילו בחוויות לא נעימות. בחקירת העצמי החווה זאת תמצא תבונה וחכמה רק מעצם החוויות האלה ומהיכולת לחיות ולחוות אוֹתָם ולהרחיב את נקודת מבטך על משמעות החיים.
האלוהי נהנה מהחיים ומחגיגה של כל רגע דרך כל יצירה שהוא יוצר. אתה תמצא שמחה בכל חוויה כאשר אתה מיישר את עצמך עם העצמי האלוהי שבך; במהותך, במקום להיות האני האישי שאתה חושב שאתה. העצמי שאתה יצרת דרך מחשבות ורגשות, מאוד קשה לספק אותו.
יכול להיות שיש לך חוויה נחמדה מאוד ועדיין לא תהיה מאושר. עצמי זה מתוכנת עבור עולם שיש בו אומללות, עולם שלא יכול להביא אושר אמתי. זה מייצר זאת כך שוב ושוב וזה יוצר חיפוש בלתי פוסק וחוסר שביעות רצון מכל מה שנמצא עבורך בעולם. כן , זהו מצב האדם המותנה. זו הסיבה שיש אנשים סובלים, אבל בהבנה שאתה לא באמת אנושי, אין צורך לסבול כך.
ברגע שאתה מגלה את הטבע האמתי שלך, זה אפשרי לסיים כל סבל או לפחות להפחית אותו בהבנה שהאלוהות אינה סובלת מחוויית החיים, אתה יכול לחוות את השמחה האלוהית שיש בחיים בכל רגע אם אתה מפעיל תשומת לב לרגע הנוכחי (שבו קיים העצמי האלוהי, שהנו מהותך). אבל אתה צריך לרצות זאת ואתה צריך לעשות את הבחירה בכך.
לא לבחור בכך זהו המכשול הגדול ביותר לאושר של כולם. רבים חווים את האמת השוכנת ברגע הזה ואז פונים ממנה שוב ושוב, כי אין באמת הנצחית שום דבר בהכרה של האני האנושי, המונע על ידי האגו שאתה מזדהה אתו. זה הקול המוכר שלך, הפרשנות המנטלית המתמשכת שמלווה כל מה שאתה מרגיש ועושה. זה שחושב על עצמו כך כל הזמן, זה כל הזמן מעצב מחשבות לגבי עצמו, וכך הוא יוצר את עצמו כל הזמן.
הוא גם מתאר את עצמו לעצמו ולאחרים, וזה נותן לו תחושה של אני ממש קיים, כאשר למעשה, זה קיים רק כתיאוריה. תיאור זה - הנו מורכבות של רעיונות שאינם לעתים אפילו עקביים, שכן הם משתנים מרגע לרגע, מיום ליום, בהתאם למצבים משתנים. האני הזה מאמין דבר אחד היום ועוד אחד אחר ביום הבא ובכל זאת זה נראה כל כך מוצק, כל כך אמתי, עד שאתה מוכן להתווכח עם אחרים על מה שאני זה שלך חושב, מה הוא מאמין, ואיך הוא רואה דברים נכון.
עצור רגע והסתכל. הרעיונות שעולים בהכרה שלך שמגדירים את מה שאתה, באים משום מקום ונעלמים לשום מקום, רק כדי להחליפם ברעיונות אחרים שבאים להכרה. אין להם יותר מציאות מהאמת שיש ברעיונות הבאים אחר כך. רעיונות באים והולכים, והם חסרי משמעות ואקראיים כמו שזה קורה כאשר אתה עובר מתחנה לתחנה ברדיו. זה אולי רק רעיונות מסוימים של אנשים אחרים, או שהם השלכה מהעבר שלך אבל זה אינו הופך אותם ליותר אמתיים כדי להגדיר מי אתה באמת, כמהות מקורית.
מי אתה באמת ?
מי שאתה לא יכול להיות מוגדר על ידי מילים. מי שאתה - חי במרחב שבין המילים, בדממה, נוכח וידוע רק כאשר הפטפטת המנטלית נעצרה או לא כי ניתנה לה עוד תשומת לב. מי שאתה - לא ניתן לתאר זאת; זה יכול להיות נודע רק דרך חוויות. עם זאת, החוויה של זה מוחמצת כאשר רעיונות זורמים אליך מבחוץ. רעיונות שחולפים בהכרה החיצונית שלך.
רעיונות אלה, אתה מזוהה עמם כי השכל מתעניין רק בדברים שהוא יכול להבין, לתאר ולקטלג. הם רודפים אותך מאחר והשכל עסוק מאוד לשים לב ולהיצמד לדברים אלה שעולים בו. אני זה חושב את עצמו לתוך קיום, ומשפיע על איך שההכרה תופשת דברים כאמתיים, גם על היבטים אחרים של המְצִיאוּת.
האל מתכוון שזה יהיה בדיוק ככה. הוא יצר את ההכרה לעשות בדיוק מה שהיא עושה. זאת על מנת שלאני האלוהי תהיה חוויה ייחודית דרך כל אדם, ולכן זה היה הכרחי עבור כל אדם שתהיה לו תחושה של העצמי וכך הוא הובל לשכוח את האחדות - שהנה הטבע האמתי של כולם.
אתה שהחלפת את זיכרון האלוהות שלך בחוויות בן אנוש, כעת אתה מתעורר ובוחר ללמוד ולהתפתח באהבה מודעת כתוצאה מהחוויות שלך, וגם זה יועד להיות כך על ידי האל שברא אותך. הוא גם מתכוון שיום אחד תתעורר לאמת של האלוהות שלך כדי ולהביע זאת בחיים.
כך בסופו של דבר, אתה מבין כי אהבה וטוב מלא הם מה שמביא אושר מתמשך, ואתה מוצא את הדרך לחיים מתוך הלב, מהמהות יותר מאשר מהשכל הרציונלי. כאשר הזהות שלך משתנה מן האני האנושי אל האני השוכן בהכרת הלב- היכן שאלוהותך טמונה, אתה תתעורר לטבע האמתי שלך. זוהי נקודה משמעותית באבולוציה שלך כי אתה סוף סוף ללא שליטה של הכרת האני הנמוך, ואתה חי את החיים ממקום אחר לגמרי.
להיות ער לא אומר שאתה לא מזדהה עם הכרתך האנושית; זה אומר שאתה כבר לא מאמין בשכל המקטלג כמקור למציאות שלך, גם כאשר אתה חי בזהות שלך כאדם שהנך. כאשר אתה ער, חוויית ההזדהות דומה יותר למה שאתה כזה שמשחק את התפקיד שלו, בו בזמן בזמן שאתה יודע את עצמך כמתבונן בכל הדרמה של החיים מהצד, כהוויה ניטרלית.
למרות ההזדהות עם ההכרה שמתרחשת לאחר התעוררות, זה לא מהווה בעיה כאשר אתם מכיר את עצמך כאדם שאינו העצמי המזוהה לרגע כזה או אחר, ואתה מבלה את רוב זמנך רק בחוויית הרגע. לאחר התעוררות, אתה אף פעם לא מאבד את מי שאתה באמת, וגם כאשר אתה מזוהה עם ההכרה שלך, החיים מרגישים שונים מאוד.
אתה יכול ליהנות ממשחק של התודעה בחיים. זה לא משנה עם מה אתה מזוהה ברגע שאתה יודע את האמת. התוֹדָעָה שלך נהנית לשחק את החלק שלה בחיים האלה. ברגע אתה מתעורר, אפשר באמת ליהנות מהחיים האלה, מהדמות שאתה משחק, וכל מה שקורה כי אתה יודע שזה רק סיפור לחוות, כמו שמיסטיקנים מתארים את זה כעולם שהנו חלום.
מנקודת המבט של מי שהוא ער, החיים מרגישים מאוד כמו חלום שבו אתה מודע לכך שאתה חולם -
זה מאפשר לך ליהנות מהחיים בצורה מסוימת. זה לא היה אפשרי כאשר היית מחובר רק לתוצאה של הסיפור שאתה חי. כשאתה מזוהה עם הכרת האני הנמוך, יש לך רעיונות איך אתה רוצה שהסיפור של החיים שלך יתפתח. אתה רואה את החיים שלך בדרך מסוימת, ואתה מנסה לעשות את זה רק ככה. אלה מחשבות מהכרת האגו, שמתחזה כמי שאתה. האגו עסוק וטרוד במילוי החסר, וזה יכול לשמור אותך מלהיפתח למי שאתה באמת.
אבל ברגע שאתה מתעורר, אתה לא מחייב את החיים להיות בדרך הגיונית מסוימת שבחרת כדי להיות שמח כי אתה כבר מאושר ואתה יודע את זה, כי אתה מתואם עם העצמי האלוהי שחי ומתבטא דרכך כמהותך. בניגוד לדברים אחרים של העולם הזה, המהות היא נצחית ומביאה למילוי נצחי. לכן כדי לדעת אושר אמיתי, כל מה שאתה צריך לעשות הוא לבחור להיות מתואם עם מהותך במקום עם הכרת האגו.
הצורך לבחור
אם זה היה קל לבחור במהות מעל האגו, כולם היו מאושרים וחופשיים מסבל. בחירה זו היא קשה כי אתה מתוכנת להימשך את מחשבות ומושאי העולם האנושי. לכן, בלי תכנות זה אתה תוכל לדעת את האלוהות שלך ובכך אתה תחמיץ את החוויה של להרגיש שהנך ישות עצמאית עם רצון אישי, ותחמיץ את כל החוויות, הלמידה והצמיחה של התבגרות הנשמה. זה נעשה באמצעות הכרה מתוכנתת של בן אנוש.
המלכוד מוסר כאשר אתה שמתוכנת לבחור את האגו על פני המהות, יגיע זמן האבולוציה שלך להשיג בגרות למימוש של האמת שלך כמהות אלוהית על פני האדמה. כשמגיע הזמן להתעורר, המהות קוראת לך במספר דרכים ואתה מתחיל לחוות את מהותך לעתים קרובות יותר ולתקופות ארוכות יותר של זמן. רבות הדרכים בהן האלוהות קוראת לך כדי להיוודע דרכך. כמה דרכים הן כל כך ברורות שאתה אפילו לא נעצר לראות מה הן. דרכים אחרות דורשות חריצות והתמדה בתיאום מול העצמי העליון.
הרצון לחוות את האלוהי בא דרך הבחירה לחפש אותו והוא בא דרך אבולוציה המונהגת על ידי העצמי האלוהי בעצמו, כי הוא מחפש את עצמו. הוא קורא לעצמו ומתעורר בתוכך כדי שתוכל לחיות ולנשום בצורה מלאה יותר דרך הגוף, הנפש, הנשמה. בהמשך, עליך להתבונן על כמה דרכים בהן העצמי האלוהי עושה את זה אתך. אבל ראשית כל יש להבין שהאלוהי נמצא בכל מקום ודבר ממש כמו בך.
