נתיבים של אור לחיים אלוהיים
עקרונות רוחניים של "הדרך האינסופית"
ג'ואל גולדסמית מהווה השראה רוחנית להמונים. ספרו " הדרך האינסופית " הנו דרך לחיים רוחניים הוראתה הרוחנית של דרך זאת מהווה אבן דרך לרבים, ואלה דבריו:
" מלכות האל היא בפנים ! "
אין צורך לרוץ החוצה כדי לראות טוב יותר ולא להסתכל מבעד לחלון. אלא יש לשכון במרכז הווייתך, כי ככל שאתה עוזב אותו יותר, פחות אתה לומד . "אמת" הנה בתוך עצמיותך. ישנו מרכז פנימי ביותר בכולם, שם שוכנת האמת במלואה. האל שם את משכנו בתוך הלב שלך . כאשר הוא פועל בך, ההשראה שלו מחממת אותך ואומרת לך:
בוא תכופות למרכז ההוויה. תן לאהבה אלוהית לעטוף אותך. היה בשלווה בתוך שלוותי. אז הנך מבורך, משום שרק האל נוכח בכל. מצב תודעה הנו היאספות מודעת באיחוד. כעת שחרר את כל תפישותיך על אמת, חיים ואהבה. התייצב רק באל. העצמי האלמותי נוכח תמיד, גם כשהנו מכוסה באישיות נמוכה. אבל הוא מתגלה וחי רק כאשר האישיות, העצמי האנושי, נעלם. בהתעלות מתגלה רוחניות טהורה. כאשר האור בא במלואו, הוא אינו עוזב יותר.
ללכת מעבר להופעה הנגלית למה שישנו באמת -
מתוך הספר:
" Joel S Goldsmith - " A Parenthesis in Eternity
בתוכך נעול סוד העידנים ; מלכות האל ; החסד האלוהי. רק אתה יודע שבתוכך נמצאת העוצמה למשוך אליך כל מה שנדרש לחייך ואתה בוחר ללמוד להיאסף יחד עם האל במרכז ההוויה. אתה פוגש בו כל יום וזה אומר שאתה נפגש גם עם כל אלה בנתיב הרוחני ואינך לבד אף פעם. הם כולם חלק מהתודעה שלך אם רק תעצום עיניים ותחפש אותם פנימה. אין צורך שתספר זאת למישהו שיכול להרוס את אמונתך. יש לך פנינה שאנשי העולם היו מוכרים את נשמתם אם היו יודעים מה היא יכולה לעשות עבורם. אלה הם החיים הרוחניים במשמעות המעשית שלהם.
בהבנה זאת הצהר:
" אני והאל הננו אחד ! באל אני מוצא את שלמותי העצמית. כאשר אני פותח את עיניי ויוצא אל העולם. אני משתף את תפארת האל וחסדו עם שלוותו ומכיר בזה שאני לכשעצמי איני ולא כלום, אבל אני יכול להיכנס פנימה ולהנות שם מחסד האל ! "
אף אחד לא יכול לקחת לך עושר זה של שלווה והרמוניה. כאשר מצאת את החוק של חסד אלוהי, העולם לא יכול להטריד אותך או לגעת בך. זוהי הדרך שלא קשורה למישור החיצוני אלא רק מוזנת ברוח הפנימית. כך אתה יוצא לעולם החיצוני ונהנה מכל דבר שחסד האל תלה על עץ החיים שלך.
מציאות ואשליה
עצם ההכרה שאתה חי בשני עולמות, עולם הנוצר על ידי חמישה חושים ועולם של תודעה אלוהית, מביא אותך קרוב יותר להארה. העולם שאתה רואה, שומע, טועם,נוגע ומריח, אתה כמסטר צריך להתגבר ולהתעלות מעליו. הוא אינו עולם אמתי. הוא נוצר מרשמים של חושים. ממה שאוהבים או לא בכל רגע. זה עולם של חלום. הוא נוצר מאמונות, ותיאוריות שקיימות מתפישה מנטלית ולא מהאל.
אשליה הנה מצב חשיבה מטעה והיא נובעת רק מהכרת האדם. ראיית הניגודים בחיים בכל מיני מצבים כמו עשיר-עני, חולה ובריא וכו'. אנשים שמתפללים לשנות מצב לא רצוי בחייהם לרוב נכשלים. ואם הם מצליחים, זה מייצר פשוט אשליה טובה יותר. העולם הזה אינו תחת חוק אלוהי. מה שנגלה בו אינו ביטוי של תבונה אלוהית. הוא תוצר של דעות והן אינן אמת אלוהית. האלוהי אינו מעולם זה. אם זה היה כך, העולם היה חי חיי נצח. לא היה נוצר בו מושג של גיל, מוות או ריקבון. עם זאת עולם זה נתון לחסד אלוהי כאשר אתה רואה מבעד למה שנגלה אל תוך מציאות אלוהית.
כשזה נוגע ליקום הפיזי. המסטר אומר: " המלכות שלי אינה מעולם זה." עולם זה הנו חלום של האדם בתפישת בן-תמותה. זהו עולם של השתקפות מנטלית. כדי להשתחרר מזה יש להיכנס לתפישה שהאני האמתי נמצא בפנים ולקבל תחושה הרמונית ומושלמות.
כאשר נאמר בכתובים: " יש להם עיניים והם לא רואים ויש להם אוזניים והם לא שומעים" ; הכוונה שאין לבני האנוש חזון פנימי של הרוח והם לא שומעים את הקול האלוהי בפנים. לשם כך יש להוציא את המיקוד ממה שנגלה כאמת ולחפש לגלות את האלוהי הנוכח תמיד. בעצם הכוונה הזאת ניתן לבטל את התפישה שיוצרת עולם מוטעה.
את העולם בחוץ לא ניתן לתקן ולהביא לשלמות. רק נחישות של התבוננות פנימית בהחזקת ההכרה שהנך ילד אלוהי שמעולם לא נולד ולא מת אתה מטפח את אור האמת בפנים ונעשה נצחי זה כאן על פני האדמה. נסים יכולים לקרות על ידי האדם שלא מנסה לרפא מחלה אלא מבין שהוא רק כלי של אור אלוהי שמנהל הכל בשלמות. יש לו את ההבנה שמה שנגלה כלא אלוהי הוא אשליה של השכל, הצטיירות שלו ללא חומר או חוק רוחני, או זהות משלו.