ההבדל שבין כאב ושמחה

לא ניתן לשנות את הבריאה המקורית של האל שמהותה שמחה, לא משנה מה אנו מאמינים לגבי עצמנו. איננו יכולים לשנות את העצמי האמתי, הנצחי שנברא. אבל, האמונות שלנו יכולות ומשפיעות על התפישה שלנו את עצמנו. אם אנו מאמינים בהנחות כוזבות, תהיה לנו תפישה כוזבת של עצמנו אשר תנהל את חיינו עם כאב. היום נבין שהאל הוא אחד בכל הבריאה ורצונו שכל מה שהוא יוצר יחווה אחדות אתו. הנפרדות אינה רצונו ולכן היא בלתי אפשרית במציאות האלוהית. מכיוון שעולם זה שלנו נובע מהאמונה בהפרדה ובקוטביות, כל התפישות שלנו בעולם המבוססות על אמונה זו, הן כוזבות.

ניתן לנו לבטל לחלוטין את כל חוויית עולם הנפרדות על ידי ביטול האמונה בפירוד. כדי למשוך את עצמנו מהאמונה הזו אנו זקוקים לעזרה מחוץ למערכת האמונות האנושית שתוביל אותנו חזרה למציאות "המלכות". זה תפקיד רוח האל ששוכנת בנו. עלינו ללמוד אליה שתעזור לנו לצאת מהבלבול הזה כדי להימנע ממאבק וכאב. נזכור שמה שאנחנו מאמינים, מממש את עצמו בחיים. זה אמנם לא הופך את זה למציאות אמתית, אבל אנו חווים את זה כנכון בגלל האמונה שלנו וזה יכול להביא מחשבות ותחושות לא רצויות.

מקור המידע האמתי שייך לרוח הקודש ומתגלה בהכרה הגבוהה שלנו. רוח האל (השכינה), נמצאת בכל היש ורואה את כל מכלול התמונה של היקום. מנקודת מבט מאוחדת זו האל מסוגל להביא לנו תמונה גדולה יותר, אם אנו מוכנים לקבל את התובנה שלו בהכרה הגבוהה שלנו. זה מאפשר לנו להכיר בשקר שאימצנו משך עידנים. בלימוד זה נאמר לנו שבת קול פנימית תלמד אותנו להבחין בין כאב לשמחה ותוביל אותנו אל מחוץ לבלבול שעשינו.

בעזרת משיכת אור האמת שהנו אור תבוני, אלינו - אנו יכולים להשתחרר מהאמונות השגויות שלנו וללמוד לקבל במודע רק את מה שנכון ואמתי בבריאה. זה הצורך היחיד שלנו: להרפות מהשקר של תיכנות שכל האגו ולקבל רק את מה שנכון. כך אנו יוצאים ממאבקי הנפרדות חוזרים לתודעת גן העדן.

האגו מניח שאנו יכולים לקיים רצון השונה מרצון האל ואילו רצונו של האל הוא להרחיב את השפעת האהבה שלו בחיים דרך נבראיו המחוברים ברשת אור. מכיוון שאהבה היא חיים, אי השפעה של אהבה מחייב אותנו בכאב סבל ומוות וזו התוצאה ההגיונית של הנחת האגו שלא מעוניין שנראה זאת, רק כדי שהוא יתקיים. האמונה בזה הותירה אותנו מבולבלים לגבי מה שאנחנו רוצים, לעומת מה שאנחנו הננו באמת, כביטוי יופי ושלמות האל בחיים.

הלימוד הרוחני מלמד אותנו שאם אנו הננו ברואים של רצון האל ואין אנו מקבלים את רצונו, אנו מכחישים שמחה ומוציאים אותה מחיינו כחוויה קבועה. בהבנה זאת נוכל לאמץ את האמת שאומרת ש"המלכות" היא התוצאה הנובעת ממחשבת הבורא להיטיב לנבראיו, בעוד עולם בן האנוש שלנו הוא תוצאה של אמונות האגו לגבי משמעות החיים והמוות. מחשבת האל קבעה שכל הנבראים שייכים לנו בהכרת העצמי האמתי, כחלק מזהותנו הנצחית. חוק הבחירה מאפשר לנו לקבל להכרה שלנו את מה שקיים באמת, וגם להכחיש את קיומו של מה שבאמת קיים.

כשניקח חלק ברצון האל לבריאה, נמצא שיש לנו חלק בדעת האלוהית, שהנה אמת הקיום. מהיום נקבל שרצון האל הוא הרצון שלנו ולא נתכחש ל"מלכות" שהיא שלו ושלנו כאחד. כשאנו מוותרים על האגו נזכה בכל. רצוננו המתואם יחד עם האל, היא עצמתנו. אנו מוותרים על הקרנת האמונות הפרטיות שאימצנו מבפנים החוצה, כדי לשחרר בלבול ופחד שלא מאפשר לנו לתת אמון בחיים.

קול האל בתוכנו ילמד אותנו להבחין בין כאב ושמחה, מחוץ לבלבול שיצרנו. לא נחליט יותר בעצמנו, כי הכל ניתן לנו על ידי רצון אוניברסלי שנעשה לרצוננו. זה השיעור על מהות השמחה כאמת, ודרך הצעת האמת המוארת לאחרים אנו לומדים יחד את ההבדל שבין כאב ושמחה.