לבחור באשליות או במציאות אמתית

חוק ההכרה היסודי הוא הבסיס להאצלת הבורא בבריאה ופועל גם בהקרנת אשליות האגו. האצלת האל כאהבה לחיים משמשת את מלכות האל, והקרנת אמונות האגו משמשת את עולם האגו. לאגו, החוק הזה נתפס כאמצעי להיפטר מדבר שהוא לא רוצה. לרוח הקודש זהו החוק הבסיסי של שיתוף ואחווה, שבאמצעותו אתה נותן לבריאה את מה שאתה מעריך כאמת וכך שומר אותו בהכרתך. החוק היסודי הזה תמיד פועל, לכן הכרה תמיד - או מאצילה את נוכחות האל כאור לעולם, או מקרינה את אשליות האגו, כי השכל שניתן לנו הוא תמיד מתקיים.

האגו הוא לא המסטר. הוא תלוי לחלוטין באמונה שלנו בו. מכיוון שהקרנת אמונותיו היא מנגנון ההגנה הראשי של האני שיצר, הוא מנסה להגן על עצמו על ידי שכנועיו להקרין את האחריות לאמונה שלנו בו על אחרים מחוץ לנו. נראה כי הדבר הזה מספק הקלה, אך למעשה שומר על אמונתנו בשכל האגו הרואה הכל בחוץ כמה שיש בלבד וזה הוא עיוות מוחלט של כוח ההאצלה של האל לבריאה.

כדי לצאת ממערכת המחשבה המעגלית שמנציחה את האגו, עלינו לקבל אחריות בלעדית לקיום האגו בהכרה שלנו. זה המפתח לחופש שלנו מכיוון שהוא מחזיר לנו את השליטה במודעות שלנו למציאות האמתית. האגו יפסיק להתקיים ברגע שנמשוך את האמון שלנו ממנו. יש לנו את הכוח לשנות את האמונה שלנו בכל רגע בהדרכת אור השכינה המשחרר. האגו הוא פשוט שגיאה שאימצנו ואין צורך להילחם נגדו, אלא רק לתקנו בהתמרתו על ידי אור האמת.

אנו לומדים כאן עקרונות חשובים המבהירים שללא הקרנה של שכל האגו, לא ייתכן פחד ורק בהאצלה של הכרה אלוהית, תיתכן אהבה טהורה. עלינו להבין במלואו את שימוש של האגו בהקרנתו בחוץ את אמונותיו - כזה שמשתדל תמיד להנציח סכסוכים ומאבק שרך נפרדות.

לא נוכל להתפטר ממשהו שלא נרצה בו על-ידי העברת משמעותו לאחרים מחוץ לנו. הכלל שנאמץ הוא - מה שהתכחשת לקיומו אצל אחר, אינך מודע לו בעצמך - או שאינך יכול לשמר אשליה בנוגע לאדם אחר מבלי לשמר אותה בנוגע לעצמך. אחינו הוא הראי שבו נראה את הדימוי האישי שלנו כל עוד קיימת התפישה והתפישה תתקיים עד אשר הבריאה תדע את עצמה כשלמות.

הדרך היחידה עבורנו לפוגג אשליות היא לחדול מכל השקעה מנטלית ורגשית בהן. כשנוציא אותן משכלנו, אז לא יהיו להן חיים יותר. נאציל לחיים רק את מה שהננו, בידיעת ההוויה השלמה, ונכבד את כל אלה שנבראו כמונו כעצמי שלנו. נלמֵד את דרכו של הבורא בבריאה, פן תשכח את עצמנו.

מהיום נעניק מתוך השפע שניתן לנו, ונלמֵד את אחינו על השפע שלהם. לא נתמקד באשליות החסר של אף אח, פן נתפוש את עצמנו כחסרים. ניתן רק כבוד לבניו של האל החי, נכלול את עצמנו ביניהם בשמחה. הדרך היחידה להפיג אשליות היא לחדול מכל תשומת לב בהן. כשאנו מוציאים אותן משכלנו, אז לא יהיו להן יותר חיים בשבילנו.

https://lightmiracl.blogspot.com/הרחבה בבלוג