חוק האחד של כוללות המלכות

מאמר זה ממשיך את ההבנות משיעורי רוח הקודש על כוחו של השכל החושב. בלימוד נפלא זה נאמר - "אם אתה משתמש בשכלך כדי להכחיש את המציאות, אז המציאות נעלמת עבורך." היא דנה גם בשלמות ההכרה האלוהית האחת וההשפעות של הכחשת מכלול האחדות של האל בבריאה. כאן נאמר - "לא ניתן להעריך חלקית את המציאות. לכן הכחשת כל חלק ממנה פירושה שאיבדת את המודעות לכל המציאות."

זו הסיבה שכשאנחנו לא מאצילים את האהבה כברכה לאח אחד, אנחנו מאבדים את המודעות להווייתנו כאהבה. הכחשת אח פירושה שאנחנו מפרידים את עצמנו ממנו. כך איננו יכולים לדעת את האהבה בעצמנו מכיוון שהתרחקנו מהעצמי האחד שהננו. אם האהבה אינה מכלול הכול והכל כלול בה כאחד, היא לא האהבה האמתית ממנה נוצרנו.

מערכות החשיבה של רוח הקודש והאגו הפוכות זו מזו. על פי האמונה בהפרדה, כל מה שהאגו תופס הוא נפרד. בתפישה זו אי אפשר שיהיה הכל אחד מכיוון שנראה שהכל מראה חלקים בודדים. זה מוביל בהכרח לתפישה של התגוננות והתקפה ופוטנציאל לאובדן או פגיעות. זה עולמו של האגו. אי אפשר שהאגו ירגיש שלם מכיוון שזה הרעיון שלו - להיות מופרד מהשלם.

אנו נזכרים בעצמי הנצחי ונעשים מודעים לכך,

שאנו שוכנים במקום של ביטחון מושלם ושפע של אהבה -

רוח הקודש יודעת רק על אחדותנו בחיק האהבה. בבחירה שלמה בזיכרון האלוהי שלנו אנו חווים אהבה אלוהית ומשתפים את כל מה שהיא בחיים שלנו. בשיתוף האהבה עם כולם, אי אפשר להיות בחסר ואובדן הוא בלתי אפשרי. רק בטיחות מושלמת נודעת כך. מכיוון שהאחדות הזו עם האהבה היא האני האמיתי שלנו שהנו נצחי לא יתכן שניתן לשנות את העצמי שלנו. אמנם באמצעות הכחשה אנו יכולים לאבד את המודעות לכך, אך איננו יכולים לשנות אמת זאת.

כולם בעולם הזה מחפשים למצוא את מה שהם מאמינים שאיבדו. החיפוש יסתיים כשנלמד לעקוב אחר הדרכת רוח הקודש ללא סייגים. זה העצמי הגבוה, החלק הרוחני שלנו שמוביל חזרה הביתה. הצורך בחיפוש נובע מהרצון המולד שלנו להיות העצמי המאוחד עם בוראו, בבית שבו כולנו אחד. אנו חוזרים לביתנו השמימי על ידי הערכה פנימית של כל המציאות כאחת, הערכת מכלול המלכות של בורא המאוחד עם הבריאה דרך הכרה מוארת שלנו. אז איננו יכולים להכחיש אף חלק מהמלכות ויכולים להיות מודעים למלכות השלמה.

בהבנה זאת של אחדותנו נאמץ כמה חוקי יסוד:

כל אימת שנתכחש לאחינו ונמנע ממנו ברכה, נרגיש מקופחים. כל אח שפועל באופן לא הולם, נותן לנו הזדמנות לברך אותו ולרומם אותו. נאמץ היום את ההבנה שכל תגובה שאנו מגיבים נקבעת על ידי מה שאנו חושבים שהננו. לכן, התמונה הכללית שמצטיירת בעיני האגו היא מקופחת, לא אוהבת ופגיעה.

הדרך לפוגג אשליות היא לחדול מכל השקעה בהן, ואז לא יהיו להן חיים בשבילנו. מתנת החיים היא שלנו כדי לתת אותה לחיים. ניתן רק כבוד לבניו של האל החי, ונכלול את עצמנו ביניהם בשמחה. נראה את אהבת האל שישנה בנו, ואז נראה אותה בכל מקום מפני שהיא תמיד נמצאת בכל מקום. התיקון הזה יאפשר לנו להתחיל לתפוש כל חלק בבריאה כממשי, מושלם ורצוי לגמרי.