כנשמה אלוהית אנו יודעים שרק אהבה טהורה היא אמתית. הבריאה המקורית היא כוללות של המציאות האלוהית המבוססת על חוק האחד וחוקי היקום שאינם ניתנים לשבירה. בהיותה נצחית, הבריאה אינה יכולה להיות מוגבלת על ידי שום צורה שהיא. במהותה היא עשויה מאור אינסופי ולא מוגבל של אהבה תבונית שהנה עוצמה יודעת-כל כמה שהיא.
בעולם האנושי הזה אנו חושבים על 'יצירה' כעל התחלה וסוף ורואים בה רק צורה נגלית. אנו חושבים על צורה התלויה במרחב ובזמן. אנו מאמינים שצורה זה דבר הנמצא במצב של שינוי תמידי והוא מתכלה לבסוף. בעולם הזמן והמרחב של האגו, דברים ואנשים נולדים, יש תקופת קיום מסוימת, ואז מגיע סוף המסתיים כתהליך של ריקבון והגוף החומרי חדל להתקיים. מכיוון שכל הצורות הללו שבעולם מבוססות על אמונה שיסודה בתפישת הפרדה, הן חייבות להיות אשליות שבוראות את עולמנו הסופי ולא יכולות להיות בריאה אמתית ונצחית שאותה ברא האל ברוחו ונשמתו.
אהבה טהורה ואמתית ויצירה מהמהות הם זהים. ליצירה כזאת אין תלות בצורה אלא רק לאיכויות שהנן מהותיות כמו אהבה, חכמה, שמחה והרמוניה. בעידן החדש אנו יכולים ליצור יחד עם הבורא על ידי הרחבת האהבה והיצירה במלכות שיצר למעננו כפי שזה נועד להיות. בהיותו עוצמה חסרת צורה, אלוהים לא יוצר איתנו צורה בעולם החומר, אלא העולם שהוא יצר הוא תבנית מחשבתו הראשונית אותה אנו מפרשים כדימוי צורני הנגלה כתוצאה לעינינו ובזה אנו רואים את העולם הממשי. למעשה צורה היא לא מציאותית, אלא רק נתפשת כך בהכרה האנושית לצורך החוויה הפנימית של רוחנו הנהנית לתת מעצמה לעולם.
כדי לדעת אהבה אלוהית כמי שאנחנו באמת, מעבר לכל צורה נגלית אותה תפשנו ואמצנו כמה שממשי, עלינו להרחיב אהבה לכל החיים. נועדנו להיות שמש קורנת של הווייתנו הרוחנית שנותנת מעצמה אהבה ללא תנאים לכל הבריאה וכך כל הבריאה מחבקת אותנו חזרה באהבה כהשתקפות עצמית. אנו יוצרים יחד עם הבורא יצירות מגוונות על ידי הרחבת ביטוי אהבתו לבריאה. כשאנו זוכרים שאנחנו רק אהבה טהורה, אנו נותנים מכשרוננו דרך אהבתו לכולם, דרך חכמתו יודעת כל ורצונו להיטיב עם כל הנבראים. כשאנחנו נותנים זאת לכלל ומקבלים זאת מהכלל, השמחה שלנו גדלה במשותף ומתרחבת לחבק את היקום כעצמי נרחב אחד. כך אנו מוסיפים את חלקנו למלכות האל, אם כי לתוספת זו אין קשר לשינוי בגודל. זה פשוט מצטרף להיות הרחבה נצחית ואינסופית של אוקינוס האהבה שהננו בפעולה ובביטוי.
בהיותנו מודעים וערניים לראות רק אור ואהבה בכל מקום שאנחנו נמצאים, נוכל לזכור את האהבה והאור שהננו בכך שנקבל את כוח היצירה של האהבה האלוהית כשלנו. זהו עידן של אור בו אנו נפתחים לזכור מה אנחנו באמת מוכנים לשתף במלכות האל בנתינתנו הטבעית את מתנות הרוח, אותן אנו נותנים ומקבלים כמורשת אלוהית משותפת עם אחינו ואחיותינו, ביחד עם כל ממלכות האדמה.
היום נזכור כמה עקרונות חשובים לגבי העצמי האמתי שלנו, שהנו בורא שותף ביקום:
Comments