רוח הקודש מלמדת אותנו שמה שאינו אלוהי אינו קיים באמת. האהבה הטהורה של האל בבריאה, שהיא מהות המלכות הרוחנית, היא חסרת צורה, מושלמת, נצחית וחסרת שינוי. כדי לרפא את התפישה השגויה של בן האנוש נדרש להקשיב לאמת שמלמדת רוח הקודש את העולם. רוח הקודש יודעת שכל סיפור אנושי בעולם הזה שמעיד על נפרדות, מוגבלות או סופיות, אינו מציאותי ושנוכל לתקן את התפישה שלנו רק אם נפתח את הכרתנו להשראה שלה.
התפישה של האני בן התמותה חולה משום שהיא הכחשת האמת והיא זקוקה לריפוי. אם אנו מאמינים ברעיונות השקריים של האגו, הוא מטשטש את מה שנכון עם השכל ההגיוני שלו שרואה הפוך מהאמת וזה מקשה עלינו לשמוע את רוח הקודש כמדריכה פנימית חזרה הביתה.
האמונה בשקרי האגו מטשטשת את האמת. משמעות הדבר היא שאם אנו נותנים כל אמון במחלה, חוסר או בכל צורה חיצונית סופית ונפרדת, אז מלכות האל מוסתרת מאתנו. "מה שאתה מעריך כנכון, נעשה אמתי בשבילך - זהו חוק בלתי משתנה של ההכרה בעולם הזה, כמו גם במלכות האל... לרפא, אם כך, משמעו לתקן את התפישה באחִיך ובעצמך על-ידי שיתופו ברוח האמת. הדבר ממקם את שניכם בתודעת המלכות ומחדש את שלמותה בהכרה שלך.
כאשר האגו באחרים מפריע לנו - אנו מזדהים עם האגו. כאשר אנו כועסים על מה שמישהו אומר או עושה, אנחנו עושים את הרעיונות הכוזבים של האגו לאמתיים בשכלנו ומחזקים כך את מערכת חשיבת האגו אצל אחינו. כך אנחנו עושים את השגיאה לאמתית בעינינו ומסתירים את האמת.
לעומת זאת כאשר אנו מתמקדים ברוח האל ששוכנת באחר - אנו מחזקים את הזהות האלוהית שלנו עצמנו כאשר אנו מוכנים להתמקד ברוח האדם, או באמת האלוהית אצל אחרים. רוח האל היא רוח של שלמות, רוח האמת השוכנת בהכרה הגבוהה של כל אחד שהיא למעשה אוניברסלית ואחת, בין אם הם מכירים בכך ובין אם לאו. כאשר אנו מתמקדים ברוח האל באחר, אנחנו עוזרים הן לעצמנו והן לו להתעורר אל האמת.
אנו נרפאים כשאנו לומדים להכיר את רוח הקודש באחינו, שהיא האמת הנצחית לגביו. כאשר אנו רואים את רוח הקודש כנוכחת באחינו, כהשתקפות - אנו מלמדים את עצמנו שרוח האל נמצאת בנו. הדבר היחיד שיש לנו במשותף עם כל האחים שלנו היא רוח האל אשר מאחדת אותנו כאחד. כשאנו לומדים לראות בדרך זו אח האחר, אנחנו מכינים את עצמנו לקבל את האחדות שהיא התנאי של הקבלה למלכות האל.
הליבה של מערכת החשיבה של פירוד -זוהי המשאלה האנושית למיוחדות. להיות ייחודי ושונה מאחרים. יש לנו זהות שאנו יכולים לכנותה "אישיות". זהות שהיא יסודה של מערכת החשיבה של פירוד. האגו מלמד שלכל צורה יש משמעות. כל מה שאנחנו רואים עם העיניים של הגוף מראה לנו צורות שונות. אנו מפרשים את המשמעות של צורות אלה על פי מה שלמדנו כ- יקר או כחסר ערך. בגלל שהצורה היא האולטימטיביות של האגו, היא מקבלת את כל תשומת הלב שלנו. רק לעתים רחוקות אנחנו מחפשים תוכן פנימי או עומק.
כאשר תשומת הלב שלנו שבויה בצורה, אנחנו לא יכולים לראות את אור האהבה הטהורה שזהה בכל הדברים. תשומת לב זו לצורה, חשובה למי שרוצה מיוחדות ושונות מאחרים. הצורה היא שגורמת לנו להיראות אחרת. הקורס מלמד אותנו שהאמת עלינו היא שאנחנו רק אור של אהבה ולא שום דבר אחר. האהבה היא אותה אהבה בכול, כי זה מה שהאל הוא בכול.
באהבה אנחנו זהים. בה לא יכולים להיות הבדלים. כאשר אנו נותנים את תשומת הלב שלנו לצורה, אנחנו לא יכולים לזהות את העצמי שלנו כאלוהי. אנחנו לא מודעים אז לאהבה הקיימת בכול. לכן, כדי לדעת את עצמנו, עלינו ללמוד להתעלם מהצורה שהנה זמנית וסופית ולקבלה כחסרת משמעות אמתית.
המקור לכל המשמעות בא מהאמת האלוהית (אמת=חוק). לכן כל המשמעות שיש היא באור האהבה. רק אהבה אלוהית היא אמתית ואין שום משמעות לשום דבר אחר. כאשר אנו מתאמנים בהקשבה לבת קולו של האל, הוא ילמד אותנו לראות את המשמעות האמתית של האהבה בכל הדברים. לא נצטרך עוד להגן על זהות נפרדת וייחודית, כי נדע שביטחוננו טמון באהבה שהיא חסרת שינוי ובלתי ניתנת לשינוי.
אין דבר בטוח יותר מאשר מה שהנו הנצחי ואהבה טהורה היא נצחית. חלק ממבחני הדור הזה הם להתעלות מעל חשיבות הצורה המתגלה דרך מוגבלויות רבות בקרובים ואהובים ולתת להם תמיכה ואהבה ללא תנאי שהנה מעבר לצורה. אלה הם מבחני חניכת הנשמה.
רוח הקודש לא מקבלת בלימודיה את הרעיון שהבדלי הצורה הם משמעותיים, ומדגישה תמיד שהבדלים אלה אינם חשובים. משמעות המסר שלה תמיד זהה. כאשר אנו מקשיבים הן לאגו והן לרוח הקודש נישאר בתוכנו בסכסוך. אור רוח הקודש עוזר לנו להרפות מתפישת האני על כל צורותיו, כך שנלמד את האמת של האור שישנו בכולם.
עקרון חשוב לשנן ולזכור :
חוק המלכות נשען רק על הידיעה הוודאית של מה היא האמת האלוהית.... כשאח אחר תופש את עצמו כלא שלם ונזקק וגם אתה רואה אותו בדרך זו, אתה רואה אותו כאילו הופרד ממלכות האל. בכך אתה מסתיר את המלכות משניכם.
Comments