"כתלמיד בנתיב הרוח דע שאי אפשר לפנות לאל בבקשה לשנות משהו בחיים ולהיענות אלא אם כן מובנת אמת זו; ואם לא תדע את הקשר האמתי שלך לאלוהות, תפילה הופכת אז להיות אמונה עיוורת או אמונה ללא הבנה."
עיקרון זה מיושם דרך המודעות הערה שלנו לאחדות ההוויה ולאחדות החיים, האמת- מביאה לתפילה מהלב להיענות. זוהי ההכרה המתמדת בחיינו, שהפעילות שלנו היא ביטוי של האל. הכרה זאת מהווה תפילה אמתית. כאשר אנו מזהים את האלוהות כמציאות היחידה שלנו, אנו מסוגלים להבין שאנו הגשמה של האל, כשלמות ההוויה.
הכל כלול ב"בן האלוהי". ההכרה באלוהות של הישות השלמה שלנו, מחבקת את הכל כאלוהי, וזו תפילה אמתית אשר נענית. התיקון של האמונה שאנחנו נפרדים, מצית תפילה אמתית באור.
הטבע של האל הנו תודעה שנקראת אני הנני. לכן הטבע של האדם והיקום הוא אינסופי, כתודעה רוחנית שיוצרת כל דבר נגלה בבריאה.
עולם זה שמתגלה לבן האנוש הנו העולם של נשמת אדם וחווה שבחרה לטעום ולחוות מ"עץ הדעת טוב ורע" ; להאמין בשני כוחות נפרדים וכך הגיעה לחוות דואליות שמביאה לנפרדות.
זה התפתח להיפנוטיות כה חזקה שגם אם העולם מרפא היום מחלה אחת מיד עולה ומתגלה אחרת. יום חייב לבוא, שתכיר בכך שהעולם הנגלה אינו אלא רק צורה של היפנוטיות שמציגה את עצמה באופן דואלי שחוזר על עצמו שוב ושוב ומתעצם.
להאמין שההופעה הנגלית הנה אשליה; מביא להשתחררות -
כאשר אתה משוכנע לגמרי שהשורש לבעיה הנו מצב ההכרה שלך, אז אתה משתחרר - הנקודה היא שאתה אחראי רק לעצמך. עבודה עם האמת האלוהית משחררת אותך רק כשאתה יודע אותה עם התבונה הפנימית שלך. אמת זאת משותפת לך, לאל וליקום.
לאחר שאתה מסכים לגמרי שהסיבה לבעיה שאתה חווה היא היפנוטיות של ההכרה ושבאמת זה לא קיים, אתה עוזב את זה ומשתחרר. כאן עליך כמובן לדעת שהנך התודעה שמהווה את הסיבה לכל הבריאה כולל כל מי שנמצא בה וכל הופעה נגלית של חומרנות גם אם היא טובה, היא מצב הפנוטי. אז אינך מחפש להיפטר ממחלה, או מחוסר כלשהו, אלא רק מהאשליה של ההכרה, שהנה שורש הבעיה. לולא זה, אתה תיצור זאת שוב בצורות אחרות.
זה מה שנחפש - את החשיבה עם האני הנרחב- שאומרת:"האל הוא טוב ואני מאמין שאינו נפרד ממני והוא למעשה, חלק מהותי של הווייתי. אני כולל, מגלם, ומחבק בתוך תודעתי, את המציאות של אלוהותי אשר יוצרת אינסוף של בריאות, עושר, והרמוניה של כל הווייתי."
המודעות המודעת לאמת זו היא תפילה אותה נאמץ כל יום.-
♨️ דרך זאת מציעה שבמדיטציה שנעשה היום נחוש שאנו מוארים באור הנשמה ; אנחנו מתרעננים עם המים הטהורים של החיים ומודים על ההזנה הרוחנית שלנו. זהו מזון רוחני שלא מהעולם עבור אלה הלומדים לפגוש את האל בתוך מקדש ישותם.
לסיום נוכל לומר:
"אין הגבלה למה שאני יכול להיות, לעשות או לחוות. אני מודה על כל הטוב שכבר ניתן לי. אני מאושר עכשיו ופתוח בשמחה להזדמנויות להעלות את רטט האהבה שלי לכל החיים. אני מכוון עם ההדרכה הפנימית שלי שמובילה אותי אל הדלתות הפתוחות למימוש העצמי האמתי והמאוחד שלי בביטוי אלוהי מושלם וכך קורה ! "
Comments