​

האהבה הנה הטבע האלוהי שלך

​

אהבה טהורה היא הטבע שלך והיא אלוהית. האהבה היא מה שאתה חווה ברגע שאתה רגוע וההכרה שלך שקטה. אז הלב נפתח באופן טבעי והוא מבטא את עצמו כאהבה, חמלה, סבלנות והכלה. אהבה טבעית זו אינה אהבה רומנטית, אלא יותר כמו הכלת החיים כפי שהם;  כשמחה, הכרת תודה ושביעות רצון מהחיים. זה יותר עדין, רך, ואינו אישי כמו אהבה רומנטית אשר יש ממנה סחרחורת והתרגשות.

​

באהבה רומנטית, אתה מצפה לחוש שיש לך אהוב שנועד לתת לך כל מה שאתה רוצה. לעומת זאת באהבה אלוהית טהורה, אתה מכיר את עצמך כעולם עצמו.   באהבה רומנטית, המיקוד שלך הוא על צד שני ; עם אהבה אלוהית, אתה מכיר שיש רק אחד ואחד זה הוא "אני נרחב" יותר.

​

המצב הטבעי שלך הוא מצב של אהבה, הכלה, שלווה, שביעות רצון. כאן נעלם הצורך לקבל, לשמור, לשפר ולחשוב. בדומייה שליווה זאת, יש תשוקה קטנה ביותר למחשבה רציונלית או לכל דבר אחר.   כאשר חווים אהבה, קבלה, שלווה ושביעות רצון, פירוש הדבר שאז נמצאים בתוך המהות ולא מזוהים עוד עם הכרת האני של האישיות, אשר ניתן לזהותו על ידי התכונות ההפוכות שהן חוסר באהבה,או הכלה, או שלווה ושביעות רצון.

​

בליבה הפנימית שלך, אתה הנך מהות של אהבה, הכלה, שלום, ושְׂבִיעוּת רָצוֹן. אותן תכונות הן גם של כול אחד אחר בליבה שלו, למרות שהן לעתים קרובות מוסתרות על ידי ההזדהות עם ההכרה האגואיסטית. 

​

זיהוי החיים דרך ה"אני הקטן" הוא המצב הרגיל של התודעה האנושית, אבל זה לא  המצב הטבעי של תוֹדָעָת המקור. מצב התודעה הטבעי הוא אהבה קורנת ואתה נמצא בעולם זה כדי לגלות את זה. אתה לומד שרק התכנות הפנימי שלך, אשר נותן לך את הרושם למה שאתה הנך כבן-אנוש, מסתיר את האמת הזאת.

​

"אהבה היא הדבק שמחזיק את היקום יחד" ;

​

זוהי אמירה אזוטרית שאינה ניתנת להבנה על ידי השכל. אתה צריך לקחת את האמת הזאת עם אמונה. כאשר אתה עושה זאת בהכרה מודעת קבועה, אתה מתחיל לראות אהבה בכל מקום.

 

לאמונות שלך באמת האלוהית יש השפעה רבה על ניסיון החיים שלך. הן  מסננות באורן את התפישות השגויות שלך.  לדוגמה, אם אתה מאמין שאהבה נמצאת בכל מקום ואכן כך היא באמת, אז אתה תחווה את זה. אם, לעומת זאת, אתה מאמין שהרוע נמצא בכל מקום, זה מה שתראה ולא משנה כמה אהבה ישנה מול עיניך. 

​

חשוב להכיר בכך שאהבה ישנה בכל מקום כי זה מפחית את הנחת האגו  שהאהבה אינה בכל מקום וכי החיים אינם בטוחים ותומכים. החשיבות של התמודדות עם האמונות השליליות של ה"אני" היא בהבנה שאם לא תעשה כך, אתה צפוי להישאר תמיד מזוהה עם האגו.

​

כדי להתעורר לטבע האלוהי שלך ולחיות עמו במקום עם האגו, אתה צריך להכשיר את עצמך לראות את החיים כמו שהמהות שלך רואה את זה, במקום כמו שהאגו רואה את זה. ככל שתתאמן ותעשה זאת יותר, כך תתחיל המהות יותר לחיות דרכך ותבטא מהות אלוהית דרכך במקום האגו. 

​

הפרס עבור זה הוא אושר אמיתי ושלווה וגם יכולת להביא אחרים לאושר אמיתי ושלום.

​

לאהבה פנים רבות

​

כשאנשים חושבים על אהבה ועל השירות לחיים שטבעי שהוא זורם מאהבה, לעתים קרובות עולה על הדעת שלאהבה יש פנים רבות ; היא גלויה במחוות הפשוטות ביותר ובמעשים הנעשים על ידי אנשים רגילים מאוד שחיים חיים רגילים מאוד : ישנה אהבה דוחפת ילד על נדנדה, אהבה נוהגת בבטחה.  אהבה מקשיבה, אהבה מברכת,  אהבה נוגעת באהבה, אהבה שולחת חיוכים, אהבה צוחקת, אהבה נותנת נשיקות, אהבה שרה, אהבה יוצרת.

​

תרגיל:   להבחין  באהבה בחיים

​

שים לב לכל הדרכים שבהן אתה מבטא  אהבה בחייך. שימו לב לאופן שבו אחרים מביעים אהבה. אהבה נמצאת בכל מקום, נחווית בשקט, מתבטאת בכל רגע.  האגו מתעלם מן הראיות שהאהבה עומדת מאחור ומנהיגה את כל החיים. אהבה היא דלק החיים. 

​

אתה אוהב לזוז, לנשום, לחיות. אתה אפילו אוהב לנצח אתגרים. המהות אוהבת את החוויה. אפילו את האתגרים הקשים. עם זאת, לא משנה מה קורה, דרך האהבה מתאפשר למהות  שלך לחוות את החיים. כי האהבה היא הגורם הקבוע היחידי ביקום שרוצה להתבטא כחוויית החיים.

​

אם אתה מסוגל לראות אהבה בכל פעולה, אז שם לא תהיה סיבה לשיפוט, אשר מוביל ליותר הפרדה, דחיה וסבל.  גם כאשר האגו מקבל אהבה וחמלה, הוא מהדהד איתה ומביע אהבה, אולי לא מיד אם ישנה פציעה פנימית, אבל זה כך בסופו של דבר.

​

אהבה מרפאה, וזה עוזר לצאת מתוך פחד שהוא חלק מזהות האגו אל תוך שלוות המַהוּת. מצד שני, שיפוט והתנגדות מפרידים ומחזקים את האגו שרוצה להגן על עצמו ולקבל את מה שהוא רוצה מתוך תפישה של עולם עוין. יחס שלילי הוא מדבק והוא יוצר עולם מאוד לא נעים. אתה יכול לעשות את החלק שלך בהפיכת שליליות זו  על ידי ראיית אהבה בכל מעשה ולזכור שכל אדם הוא טוב מטבעו. 

​

המצב האנושי הוא כזה שאתה לא יכול לבחור בטוב מושלם כי אתה לא מבין מי אתה באמת ומה נדרש כדי למצוא אושר אמתי. אנשים עושים בחירות שמביאות סבל לעצמם ולאחרים. אבל זה הכל חלק מהאבולוציה הרוחנית שלהם. איש מעולם לא נעשה נאור, אם לא אבד תחילה באשליה של נפרדות ופגע בעצמו או באחרים. כולם עוברים את השלב הזה באבולוציה, והאחריות מוטלת על אלה שכבר עברו את הדרך הזאת, לעזור לאלה שהנם חסרי הבנה זאת, דרך אהבה אלוהית.