המקור האינסופי של שלווה

אנו עוצרים בתוכנו את המחסומים שמונעים ממלכות האל להתממש בנו , על ידי שיפוט של אנשים ומצבים ועל ידי תשוקות אנושיות ואמונות שיש בנו עדיין והם פועלות על ההכרה שלנו וזה מפריד אותנו מההכרה שמה שאנחנו מחפשים אנו כבר דבר זה.

עלינו להפסיק לעסוק ברעיונות שהנם טעות לגבי מלכות האל השלמה. הטבע של טעות כמו תפישה של חוסר ומגבלות שאינם אמת. ויש להפסיק התייחס לזאת כך עד שייעלמו מההכרה שלנו.

את מלכות השמים יש להשיג על פני האדמה בשירות האל לחיים בהכרה בו כהוויה היחידה של האדם שבאמת קיימת.

בתוך כל אדם ישנו עצמי אלוהי, האני האמתי. בנתיב הרוחני, המטרה היא להשיג את האיחוד המודע עם עצמי נעלה זה, את ההכרה של האלוהי כזהות האמתית. זה דורש להכניע את החלק האנושי יומיום , העצמי החיצוני האגואיסטי, כדי שעצמי נעלה זה ייוולד.

כך תחושת העצמי המוגבל נעלמת והעצמי המושלם נולד, זה העצמי האלוהי. אם אנו יכולים להתגבר על העצמי האנושי שמאמין בטוב וברע ,

נוכל להתעורר לעצמי האמתי שמעולם לא חווה נפילה, שמעולם לא עזב את העולם השמימי וכבר חי חיים מושלמים, חיים רוחניים.

הוא כבר העצמי המושלם, בן האל, האלוהי האחד שבתוכנו. הוא מכונה "המאנה הנסתרת", "הפנינה יקרת הערך", "הגלימה של אלמותיות".

אנו יכולים להביא אור בחוויה שלנו ולחוות אותו. בזהות האמתית שלנו, אם אנו מסתכלים על עצמנו כפי שהוא נגלה בחוץ,

אנו מבינים עכשיו שהוא אינו העצמי האמתי, שהנו רוחני. בן האל הוא אתה, הוא אני. הוא העצמי הגבוה שלנו. אנו הננו אלוהי זה, האחד המושלם.

כאשר אנו מגיעים למצב של תודעה שמכירה בשלמות העצמית שלנו כאלוהית, אז באמת נוכל לחיות במלוא ההכרה של מימוש בלי צורך להכיר במכשול שיש בינינו לבין המקור של ההוויה שלנו. אז ישנה רק הכרה שאנחנו בשלווה עם האב האלוהי ועם כל המין האנושי.

נוכל להצהיר בהסכמה: " שלווה אני חי אתך, את השלווה אני נותן לך, אני מסתכל מעבר למילים ומחשבות אל המקור הפנימי האינסופי של שלווה שהנו אהבה אוהבת. שלווה הנה אהבה אלוהית וכמו הכרת תודה זה חייב להינתן כדי להיות לחוויה וכך הוא !".