שלוות האל נוכחת בי תמיד
~נוכחות האל שנמצאת בי, מהותה שלווה. תמיד כאשר אני מכירה בה כמהותי הטבעית ומחפשת אותה, שלווה זאת ממלאת אותי ומביאה הרמוניה לחיי ~
היום אני מבינה שאם אני לא חווה שלווה זה אומר שכוח האגו מנהל אותי, כאשר אני מאפשרת זאת. האגו שלי שופט כל דבר משום שהוא זה ששומר על מציאות של נפרדות. לכן אני מזמנת את הנוכחות שלי לתפוש בעלות על מחשבותיי והרגשתי ולנהל את חיי בסדר האלוהי שלה, שרואה בבהירות את התמונה הכוללת.
כאשר אני מזמנת את הנוכחות האלוהית שלי, אני מכירה בכך שהיא יודעת-כל אוהבת-כל ומטיבה לכל. שכן, שלווה נוכחת בחיי כאשר לכולם טוב בחיים שאני חווה.
עד שאני מתייצבת בשלוות האל שנוכחת בי, אני לומדת להישען על סליחה לעצמי בכל טעות של חשיבה שאינה אלוהית, לגבי עצמי ולגבי אחרים. כך אני בוחרת להשתחרר מחשיבה והרגשה לא הרמוניים ואני מאפשרת לרוח האל לשטוף אותי באור המטהר שלה ולהחזיר אותי לשלווה.
העולם נעשה למקום שדוחה אמת ולכן זה לא פלא ששיפוט נעשה לחלק מהרגל של חשיבה. לשפוט ולדחות משהו או מישהו, זה אומר לזמן את האגו ולכן יש לעזוב הרגל זה באופן מודע כדי לאפשר לחוות את המהות האמתית שלי. אז אני פונה לשלוות האל שתתפוש מקום בהכרתי ובלבי.
למצוא את שלוות האל זה לא קשה. זה גם לא תהליך שיש לעבור. זה מושג רק מנכונות לוותר על הזדהות עם מערכת החשיבה של האגו, שהנה מעכבת את חווית השלווה שלי.
כעת אני מודעת יותר שהכרת העולם של התבוננות על החיים בשיפוטיות אם זה טוב או רע, שהיא בעלת ערך יותר מאהבה לכל החיים, הופך עולם זה ללא שפוי. זה דבר שאין בו אמת או אושר. לכן כל דבר שהנו אשליה ואינו אמת יכול להשתנות בהכרה על ידי נכונות לבחור באמת הנצחית שהנה אהבה.
בתוכי נשמר תמיד הקשר שלי למקור החיים,שהנו הבורא שהוא מקור האהבה. לקשר זה עלי לפנות כדי לקבל את התיקון לחשיבה והרגשה לא נכונים שבאים מתפישת מציאות שגויה.
אמצעי התיקון יכול לבוא רק מהאור הרוחני של הבורא, מהנוכחות שלו שנוכחת בי תמיד כעצמיותי האמתית. אני פונה דרך הקשר הפנימי שלי עם מקור חיי כדי לתקן זאת ואני נעה צעד נוסף קדימה כדי לחוות את שלוות האל בחיי.
היום אני מחליטה שוב להתאמן ולהביא את המחשבות שלי על פירוד, גינוי, פחד ואשמה וכל מה שהן יוצרות, לרוח האל הנוכחת בי תמיד, כדי שהיא תתקן זאת ותשחרר אותי. כאשר אני בהכרה ונכונות כזאת, זה מאוד עצמתי ואז מה שאני מחפשת לתקן, מושג.
מחשבותיי המתוקנות מוקרנות ונגלות בעולם שלי, זה משום שמה שאני רוצה ומאמינה בו כך אני רואה אותו.
לכן כאשר אני רוצה באמת שלווה, אני מוצאת אותה. היום אני מכירה בזה שהשלווה והשלום הם בהכרתי תמיד, מחכים שאבחר לקבל אותם. לכן אני עובדת עם הנכונות שלי לקבל את שלוות האל הנוכחת בי תמיד כדי לחיות בשלווה.
למעשה אינני זקוקה לנכונות רבה, כי רק פנייתי לנוכחות האהבה שישנה בי למצוא שלווה מעוררת את הרוח הקדושה שבי, להוביל אותי בשמחה לזה.
היום אני פונה אליה ואומרת:
" נוכחות האהבה שאני הנני, שנמצאת בי ובכל החיים, אני נכונה להשקיט את הכרתי ולהיות מובלת בהנהגתך לחוות את השלווה האלוהית. שלווה הנה כל מה שאני רוצה !"
כל יום אני מתבוננת מה אני מחזיקה עדיין בהכרה שאינו מוביל לשלווה אמתית, רוגע ושמחה. אם יש משהו שגורם לי שיפוט, רוגז, פחד או חוסר שביעות רצון ממישהו או משהו, אני פונה לנוכחות האוהבת השוכנת בי ומבקשת לראות הכל בעיני השלווה שלה. כאשר השלווה תופשת בי מקום, אני מזהה ששלווה תמיד זמינה לי ומביאה אותי לחכמה ולאהבה שמחכים גם הם להתגלות דרכי.
כעת עלי רק להשקות את הפרח של שלווה שנוכח בגן הכרתי והוא ייתן לי את ניחוחו הנעים. פרח זה נשתל בגן הכרתי עוד כשנוצרתי בבראשית, מחכה שאכיר בו ואטפח אותו ואזכה בחיים הרמוניים.
המסטר המתעלה אומר לתלמידיו:
"בואו אתי לגן הלב. הרימו את תשומת לבכם לשער הזהוב והיכנסו פנימה. ראו את הנתיב המרווח, השליו, את הגדר המגן, הוורדים המרושתים של אהבה, ושמעו את הצליל של מים זורמים. היעטפו בשלווה המקיפה אתכם.
הדבר הראשון שצריך להעסיק אתכם הוא לעשות שלום עם עצמכם. הרמוניה זה הצד השני של שלווה. לכל האנשים על הפלנטה יש חובה לשמר שלווה בתוך עצמם. כאשר אתם מעוניינים בהרמוניה, בצדק, בנדיבות ובאהבה. זה מבסס שלום אמתי. לעולם לא יהיה שלום על פני האדמה, אלא אם כן זה יתחיל ביחיד. למצוא שלום מושלם על פני האדמה, זאת באמת אומנות ומדע של אהבה" .......
המאמר המלא " שלווה הנה מפתח להיכנס לגן הלב"בקישור זה :
תגובות