אני מבורכת כילדת אל

אני בוחרת לקבל את האמת על מי שאני. אמת שאומרת שכל אחד מבורך כבן או בת אל. האמת שאומרת שכל אחד הנו החצנה של אהבת האל. מסיבה זאת אני מברכת ואני מבורכת. אני הנני החצנה של אהבת האל וכמו שהאל הנו אהבה כך אני הנני גם. למעשה איננו יכולים להיות בלי ברכת האהבה האלוהית, כי הכל הנו אהבה. האהבה רואה את הכל כעצמה.

כאשר אני מצהירה במשך היום את המשפט : "אני מבורכת בהיותי בת-אל" . אני יודעת שזהו אימון חשוב להכרה הגבוהה שלי. זה עוזר לי לחזור להיות האמת אודות עצמי ואודות כל אחד אחר. כך אני יכולה לקבל את הברכות של המורשת האלוהית שלי.

אני מאפשרת לעצמי האלוהי שלי להוביל אותי הביתה. עצמי יודע-כל זה מקבל בהבנה שאני לא מיומנת עדיין בהכרה הגבוהה. אך כאשר אני נחושה להתמיד באימון הזה ולקבל את האמת שאני הנני מבורכת כבת אל, הדרך נעשית קלה ומוארת.

אני מבינה שהדרך שיש לעשות כאן זה לפתח אמונה שאני ראויה למורשת האלוהית שלי. כמו כל מי שנכנס לדרך הרוחנית, גם אני יודעת שנדרש כאן אימון רציני קבוע. כאשר עוזבים את הנתיב לפרקי זמן ארוכים בגלל תירוצים, זה דורש להתחיל שוב. ממש כמו באימון פיזי של הגוף.

הלימוד הרוחני אינו לוחץ עלי להשיג משהו. כי ברוחניות אין כפיה. זה בא דרך רצון פנימי שבוחר בנתיב, אחרי שאני ממצה את הדרך של תפישת הנפרדות בחיים החוזרים שלי שוב ושוב.

הממד הרוחני ניחן באורך רוח ועדינות. ההשגחה הפרטית שלי מדריכה אותי באהבה לאמת, כאשר אני מחפשת זאת בכנות. למען האמת, זה לא משנה מה אני מאמינה אודות עצמי או שאני מכחישה את אלוהותי. אני לומדת שהאל נותן את אהבתו בלי למדוד זאת. אם אין לנו את אהבתו זה מראה רק שאנו לא בחרנו באהבתו. אהבתו זמינה כאן ועכשיו ברגע שאנו נכונים לקבל אותה.

היום אני בוחרת להתאמן על היזכרות שאני הנני מבורכת כבר, כי אני רוצה להיות מאושרת. אני לא שופטת את עצמי על נסיגה בדרך אלא רק מודה על הלימוד הרוחני שעוזר לי להתגבר על כעס כלפי פעולות של מישהו או של עצמי. אני פוסעת אל מחוץ למעגל ההרסני של האשמה ופחד אנושי ובוחרת בעדינות ובסליחה של הנשמה במקום.

אני כה מכירה תודה על שינוי זה בעצמי. אני יודעת ששינוי זה בא מתרגול הלימוד הרוחני. באותו אופן אני משיגה היום שאני מבורכת כבת-אל ממש עכשיו !