האהבה עוטפת כל דבר בעולם

ישנה דרך אחרת של הסתכלות על החיים והיא לא דרך עיני הגוף אלא דרך הכרה בהירה של אמת ההוויה, שאנו בוחרים בה מרצון כדי להשיג את האמת בחיים המשתקפים, כאשר אנו בוחרים במילים שמשקפות אמת גם אם הן לא נתפשות כאפשריות בשכל המוגבל שלנו כבן אנוש בתפישת נפרדות.

מילים אלה הן חלק מהאימון היומי של ההכרה שלנו בדרך ראיה חדשה. תפישת העצמי בעולם באופן חדש. אנו מבינים את הדרך הרוחנית ומקבלים את ההסבר שזה לא משנה אם אנו כבר מאמינים בזה. אמונה מתעוררת בנו מתוך עצמה. עלינו רק להתאמן בלימוד הרוחני שמוצע לנו בהתמדה ונחישות.

אימון רוחני מביא לפתיחת הדלת דרך משיכת אור רוחני שמטהר ומחזק ודרך שחרור כל מה שבונה את העולם של בן התמותה. כך הלב שלנו מתמלא בהכרת תודה על כל האמצעים שאנו מקבלים כדי לשנות את הכרתנו ולחוות את שלוות האל ואהבתו ששוכנים בנו תמיד.

קדושה הנה התוצאה של להיות שלם בהוויה. להיות שלם בהוויה זה לקבל ללא תנאי שהמחשבות שלנו והרגשות שלנו הן הסיבה לכל תוצאה. כאשר אנו מקבלים באמת ובהסכמה את האמת האלוהית שאנו הננו בעלי הכרת האל כזכותנו המולדת, אז אנו תופשים שאנו הננו השלם האחד שמכיל את הכל בתוכו. כך אנו תופשים ששום דבר לא יכול להיות קדוש בלעדיי תפישתנו אותו כך.

אני מבינה שיש שתי צורות של הסתכלות בהן עלינו לבחור:

או שאני רואה דרך עיניים אלוהיות, או שאני רואה דרך עיני האגו.

עיניי - האלוהי רואות רק את קדושת החיים, כי זוהי מהות העצמי העליון, הבריאה המקורית שהאל ברא. כך ניתן להבין שרק דרך אימון תמידי ההכרה שלנו תותמר. כמו שהורגלנו לראות בעיני האגו את עולם הנפרדות ולקבל אותו כאמתי, ולהתרגל אליו כטוב וגם כרע, כך עכשיו אנו בוחרים לראות קדושה מלאה בחיים. דרך אימון זה אנו יוצרים הרגלי חשיבה חדשים שמתמירים את הכרתנו והרגשתנו לחוות שלווה אהבה וביטחון.

חוק הבחירה החופשית מאפשר לנו לבחור באחת מהן. הדרך הרוחנית אינה דרך של כפייה או איום והפחדה. זוהי דרך שיש לבחור כאשר אנו ממצים את תפישת העולם דרך האגו, מתפתחים דרך מודעות עצמית ומגיעים למודעות רוחנית. שם אנו בוחרים להסתכל בעיני האלוהי, המסטר הפנימי שלנו.

===

המשפט שמלווה אותי בלימוד היום הוא: " האל הנו הכול בחיים, ואני בוחרת לראות אותו בכל דבר. כך הכרת האל נוכחת בהכרה שלי כשאני בוחרת בכך במודעות ערה זאת ".

בראיית עולם כזאת, הרעיון שהאל הנו בהכרתי ואני חלק מההכרה שלו מביא לי את ההבנה של קדושת החיים ואת החלק שלי בקדושה זאת. אני בוחרת להיות כל יום בשלווה מושלמת שהבנה זאת מביאה לי.

~ היום אני בוחרת לראות את החיים לא באופן רציונלי בלבד ודרך עיני הגוף, כי זה יכול להביא אותי לאכזבה מהחיים, ואחדות לא נראית אז כדבר בעל השגה. לימודי הרוח מלמדים אותי שמה שאני רואה כעולם של נפרדות הוא בא מתפישה שגויה שאינה אמת ושאמונות יכולות להשתנות ולשנות את מה שאני רואה. איזו הקלה, לדעת שאינני חייבת להמשיך לחוות עולם שלא משקף אמת אלוהית.

בהכרת קדושת החיים אני רואה שישנה כאן אהבה לחיים שהיא ניטרלית ולא שופטת, היא יציבה וקבועה ואני מאמצת ראיה זאת דרך התמקדות באיכות זאת של חוסר שיפוט וקבלת הכל איך שהוא.

העיקרון הרוחני של תפישת המציאות אומר שמה שאתה מתמקד עליו ומאמין שהוא אמתי נעשה למציאות שלך ולמי שאתה. לכן אני בוחרת מהיום בדרך חשיבה אלוהית ומאפשרת לתפישה הישנה לנשור מהכרתי ועולמי.

ככל שאני מתמקדת רק על קדושת החיים דרך עיני האהבה האלוהית, אני מעוגנת בהכרה הגבוהה יותר ויותר. כך אני מתעוררת יותר לזהות את הרעיונות שלא משקפים אמת זאת ואינני מתמקדת בהם מתוך בחירה חופשית שקבלתי בנתיב ההתפתחות.

כאשר אני לא מתמקדת במה שאינו אמת אלוהית ורואה רק דרך עיניי האהבה הניטרלית, אז אינני עושה עניין ממה שאינו אמתי. אינני נצמדת לזה יותר ולפי החוק של חוסר הצמדות מביא לשחרור, זה משחרר את האחיזה בהכרתי.

באופן זה אני מתקדמת מעלה, בידיעה שחוק המשיכה שאומר "דומה מושך דומה" מביא אותי לתיאום גדול יותר עם הנשמה שלי והיא תופשת את המושכות בראיית החיים.

בהיותה אלוהית, הנשמה שלי מתאמת את האישיות שלי עם עצמיותי האלוהית ועוזרת לי להתמזג אתה בחיים עצמם. אני מוצאת שאין דבר יותר חשוב מהתהליך הזה כי הוא מביא לי יותר שמחה ורוגע, ביטחון והצלחה בכל.

אני נכנעת ומתמסרת לאחריות שלי בתפישתי את העולם. לשם כך עליי להסיר כל יהירות ולקבל שגם שאר הנשמות הן שלמות וחופשיות לקבל את עצמן כך. הכרה כזאת פותחת בי כעת יכולת הכלה לכל דבר בחיים.

מנקודת מבט זאת אינני מותנית לחשוב שהחופש שלי מוגבל ואני נפתחת לחיים בשמחה ושלווה. האהבה מכילת-כל שבלבי נפתחת יותר לקבל הכל בראייה חדשה זאת ואני נכנסת למודעות עמוקה יותר של אחדות החיים.

מקום זה של הכרת ההוויה האמתית שלי, מוחק כל מחשבה של נפרדות או אשליה בחיי. הדרך הרוחנית מלמדת אותי שכאשר אני מגיעה למצב מודעות כזה, זהו הרגע שבו אני נזכרת בעצמי הקדוש שלי שהוא אני- נוכחות האל האוהבת, חובקת-כל וחדורה בכל עם מהותה הקדושה.

זוהי האמת שאני לומדת לאמץ יומיום בהכרה ובלב דרך השתוקקות להשיג מצב זה שנקרא הרגע הנצחי של להיות אהבה עוטפת כל, בהכרה ובלב שהנו המצב הבראשיתי שלי וזכותי מלידה כנשמה אלוהית !