אהבה, אני מכירה רק בך

~ היום אני זוכרת שהאהבה ישנה בכל החיים

ושהיא אחת ושווה בכולם ~

בחיים שמנוהלים על ידי האגו יש לנו רעיון מוטעה על מי שאנחנו ומה יביא לנו אושר. הוא מתמקד רק על רעיון הפירוד ועל התשוקה שכדאי להיות מיוחד ושונה כדי להיות אהוב. הרעיון של האגו על מה הוא גן - העדן הוא כה שונה מהאמת.

בכך שיש לנו אמונה בנפרדות ומיוחדות מעל אחרים, זה הדבר שמביא לתחושה של חוסר וריקנות באני האנושי שמשתוקק להיות מיוחד. זה לא מביא לחוות אהבה. האמת היא שהאהבה היא שווה עבור הכל.

הכרה אנושית נותנת תחושה שמי שאין לו אהבה שונה ואולי אשם במשהו כשזרימת האהבה לא מגיעה אליו. היום אני מבינה שזה דבר שמזיק להכרתי כאשר אני בעצמי מתמקדת בניסיון למלא חוסר זה ולהסתתר מאשמה כזאת. כל זה נובע ממצב של נפרדות.

לפעמים זה נעלם ואז שוב מופיע. זוהי מציאות לא יציבה. אם הסיבה לריקנות וחוסר אהבה נשארת, ברור שזה יופיע שוב. זה שאנו מנסים לנצח, לזכות ביותר ידידים, להיראות טוב, להשיג משהו מיוחד כמו פרטנר, או מעמד, אלה רק צורות של ניסיון למלא את הריקנות באשליה נוספת של מיוחדות.

כאשר אנחנו כועסים אנו נותנים לאחר להרגיש אשם ואנו מנסים כך להסתתר מההבנה שהאשמה ישנה בתוכנו. כל זה בא ממערכת המחשבות של נפרדות. כל זה מסתיים כאשר אנחנו נזכרים באהבה ומקבלים את האיחוד שלנו אתה. מתחת לכל הרעיונות הכוזבים של האגו אנחנו רוצים לחזור לזיכרון של אהבה אלוהית, המקור שלנו.

אנו נוצרנו על ידי אהבה, נוצרנו באהבה אלוהית כאהבה בביטוי. בזהות זאת אין ריקנות ואין בה אשמה. אהבה היא אחת בכל ובאופן זהה. בתוך האיחוד הזה של אהבה בכל ישנה שלווה. אנחנו אחד וזהים ועובדה היא שאהבה לא יכולה לגרום נזק. זוהי הכרת השמיים שיש להשיג בחיים כדי להתעלות.

אנו זקוקים רק לקבל בהסכמה ובאופן מעשי את זה שהרצון שלנו אחד עם זה של האל שברא אותנו. להחליט שהמטרה היחידה שלנו היא להחצין את האהבה ואז נשתחרר.

היום אני מודה לאל על האהבה הלא מותנית שלו עבורי ואני מבטיחה רק לזכור אותו כאהבה קבועה וזורמת בכל החיים.

מה דורש ממני לזכור את האל כאהבה בכל החיים?

זה דורש לוותר בנכונות על כל מה שאינו אלוהי ואינו אהבה אלוהית בהכרה, בהרגשה ובביטוי.

היום אני זוכרת:

האהבה היא אחת בכל החיים.

האהבה ישנה תמיד.

אין שום דבר מלבד אהבה.

אני מניחה בצד את שליטת האגו בהכרתי ובלבי.

מהיום אני מפנה את תשומת לבי רק לרוח האל הקדושה ששוכנת בי ומקשיבה רק לה. היא מראה לי את ההבדל בין המציאות של האגו למציאות של אמת.

הנוכחות של אהבה ששוכנת בי מביאה לי את ההיזכרות של אהבה אלוהית כאמת קיימת. אהבה שהיא מקור החיים שלי, הזורמת כמו נהר ומרווה ומחיה הכל, אני מסכימה לכך ומסירה כל מחסום בהכרתי ומאפשרת כך לזרימת החיים הטבעית הזאת להיות. מהיום אני הולכת בעקבותיה בנכונות, בנחישות ובהתמדה.

מהיום אני מתמקדת רק באהבה. במה שהוא נצחי, קבוע ואמתי,

כדי לזרום יחד עם האהבה ולהיות אהבה בביטוי.

חשוב להבין מה היא אהבה אלוהית.

אני למדתי את המשמעות שלה

בתכנית האימון הרוחני "טקסים של מעבר"

וכך נאמר על החניכה להשגת אהבה אלוהית:

אהבה אלוהית אינה רגשית או סנטימנטלית. זוהי תבונה משחררת שאין בה ניגודים והיא אינה באה ממקום של צורך. היא ניטרלית. אנרגיה מלכדת. עצמתה המתמירה הנה חסרת גבולות.

כעת אנו מתקדמים יחד מעבר לאהבת האישיות. לתוך התרחבות תודעה שמכירה ב"עצמי" כמרכז עצמתי של אהבה אוניברסלית, שמברכת עם יכולת מורחבת לשרת את המין האנושי. הבסיס לביטוי זה , הנה תפישה מודעת של יכולת להכיל חזון מעבר לממד הראיה האנושית.

זה אינו אומר שעלינו לוותר על המשפחה שלנו ואהובים אחרים. זה אומר רק שאהבתנו מגיעה כעת לטווח רחב יותר , כדי לחבק את כל החיים, באופן שווה בלי יוצא מן הכלל. מהכרה מודעת זאת שמשיגים, האהבה שלנו נעשית מגנטית ביותר. מושכת רבים אלינו . בכניסה לתאום גדול יותר לזה, אנחנו נעשים לכלי של אהבה , כדי להרים את כל החיים סביבנו. אהבה כזאת מחלחלת לתוך כל הערוצים הפתוחים אליה, כדי לברך , לרפא, להביא שלום לעולם שלנו.

אני מזמינה את המחפש הרוחני

להתאמן יומיום על השגת אהבה אלוהית בקישור:

http://initiationpath.blogspot.co.il/2015/11/6.html