הכרתי היא חלק מהכרת האל

~ האמת אותה אני לומדת לאמץ היא שיש לי חלק בהכרת האל,

בקדושת החיים והיום אני חוזרת לתמימותי ~

היום אני מתחילה לאמן את הכרתי מחדש. אני לומדת לשים לב לכל דימוי עצמי שאני מפעילה בהכרה. מה שלא הולם אמת אלוהית, אני לא נותנת לו מקום בהכרה שלי. מה שאני לומדת הוא שהכרה אלוהית היא הכרה של אהבה אוניברסלית על פי חוק האחד. אם המורשת שלי אלוהית, אז גם לי יש חלק בהכרה אוניברסלית.

לכן היום אני בוחרת להתבונן בדימויים שמקרבים אותי למורשת שלי. אני מתבוננת באשליות שאמצתי ולוקחת אותן אל אור האהבה שנמצאת בתוכי ממתינה להתמיר ולתקן את מחשבותיי המוגבלות.

כאשר אני מתבוננת במצבים בחיי, אני בוחנת איזה מחשבות יש לי לגביהם. איזה דימוי יש לי על החיים. אני מבינה שאם לא אעשה זאת ולא אהיה מוכנה להסתכל מקרוב בדימוי העצמי שלי, אז כל דימוי כוזב יישאר לא מודע בהכרתי ולא יתוקן. לכן אני פונה פנימה לשקט האלוהי שבתוך לבי ומזמינה את רוח האל להתמיר כל מה שלא הולם את אלוהותי.

אני מכירה בכך שאני תופשת את העולם שלי על פי בחירתי בכל רגע נתון. אני יכולה כאן ועכשיו לבחור לבטל את האמונה שביססתי על פי מערכת החשיבה האנוכית שמבטאת נפרדות. אני בהחלט יכולה לבחור לתפוש את האמת של הכרה אלוהית קדושה כוללת שאני חלק ממנה. תפישה זאת מתאמת יותר ויותר את המחשבות שלי עם ההכרה האחת וזה עוזר לי לשחרר את האמונה במחשבות של נפרדות.

היום אני בוחרת להתמקד על איכויות החיים האלוהיים שהם זכותי המולדת. אני מתמקדת על האמת של מי אני כבת-אל. אני מצהירה הצהרות חוזרות על מי שאני באמת והן מביאות אותי לשלווה ושמחה משום שזה משתקף דרך עצמיותי האמתית בחיים.

הרעיון של היום מביא לי הקלה רבה. הוא מספר לי שאני לא פגיעה, בודדה או מפוחדת או כל דימוי כוזב אחר. הוא אומר לי שאני טהורה, תמימה וקדושה בהיותי חלק מהכרת האחד ושזאת האמת הקבועה והנצחית.

לכן, כל פעם אני מזכירה לעצמי שאני הנני חלק מהכרת האל ושאני קדושה בהכרה זאת אני דורשת כך את תמימותי מחדש. אני דורשת מחדש את מקומי בהכרת האל. אני מצהירה את שלמותי ושזאת זכותי מתמיד.

אני דורשת מחדש את עצמת האל כשלי. אני דורשת מחדש את עצמיותי. אני מכירה תודה על כך שאינני הדימוי של קטנות וחוסר אונים שחשבתי פעם. כעת הערך האלוהי שלי מחזק אותי יותר ואני מחזקת אותו בהכרתי, ומשייכת זאת לכל אחד אחר. אף אחד אינו פחות או יותר, כי האל נתן את עצמו לכל. כעת אני נחה בהכרת תודה זאת בשמחה.

אני מבחינה שעבודה הכרתית זאת עושה אותי ערה יותר למחשבות ולמעשים שלי. יש כה הרבה על מה להתבונן ולמה לשים לב. ישנן הרבה מחשבות שאני מתייחסת להם עדיין כנורמליות, צפויות ולא מזיקות. זה רק משום שאני לא ערה להם בדרך מודעת.

כאשר אני מיישמת יותר את מה שאני לומדת בדרכי הרוחנית, זה מביא אותי למיקוד והיזכרות. אני נזכרת יותר שמחשבות מביאות לתוצאות. אני מתמקדת יותר בתפישה שאני לא נפרדת מכולם או שונה מכולם במהות. כולנו חלקים בהכרת האחד, מקור החיים המקודש. זה אומר שהחיים קדושים וכך גם אני. היום זהותי מתגבשת יותר ואני מתעוררת כך לאמת בהכרת תודה.