היאספות עם האל
ליצור חיבור עם האל, הנו מצב של תודעה שקורה כאשר נכנסים לדממה - למרחב פנימי שם אין צורך במילים אותן צריך לומר לאל יודע-כל. בקבלת הנוכחות הנוכחת בך כעוצמת-האל, רצון האל ואהבתו, ניתן לך לשמוע את הקול העדין והאוהב המדריך אותך ולעתים הקול הסמכותי שלו מדבר דרכך ליצירה וביטוי נעלה. זה בא כהשראה במחשבה, רעיון, סמלים, תובנה, או ידיעה ללא מילים. האל מדבר לאדם באינספור דרכים.
ראשית חשוב לדעת שהאל "ישנו". הוא ה"הוויה" ; או ה"אני הנני". במילה "אני", נמצא הסוד של האלוהות בביטוי והוא נקרא "אני הנני אשר הנני" ( אהיה אשר אהיה). "האני" הוא תודעה בעלת מודעות אינסופית. ללא תודעת-האני אין מודעות ואין צורות כאלה שמתגלות בקיום, או יופי שנגלה בתפישת החיים.
תפילה אמתית הנה דרך יחס של הקשבה לעצמי הגבוה שלך. כך עוצמת-אל מתגלה בך כחוויה ביחס להקשבה שלך אליו. תפילה הנה היחס של התודעה שלך לטוב שישנו וזמין עבורך תמיד. בגישה זאת תוכל לומר: " אני והאל הננו אחד. אני ניצב כאן לשמוע את "הקול העדין הרגוע" שלו, לקבל את המודעות הערה של חסד אלוהי כדי שאוכל להיות מודרך ומואר בחיי לטוב הנעלה שלי".
בישיבה שקטה ורגועה, ללא מחשבות וללא מילים, אתה רק מכיר בקול הרגוע בפנים, כאלוהותך, זוהי הכרתך הגבוהה. תוכל להכין את עצמך לכך בהכרה שאומרת:
" האל הוא יודע-כל, הוא אחראי עליי, כי הוא הבורא של כל אחד, לכן הוא יודע את קיומי בשלמות ושום דבר לא יכול להפריד אותי מאהבתו. לכן אני מחכה כאן לזה שיודע-כל ונוכח בי שיכריז את עצמו דרכי ".
כאשר אתה חי עם האל כיודע-הכל מספיק זמן, והכרתך הגבוהה מתבססת, אז ברגע שנוצרת בעיה אתה יכול לעצום עיניים ולפתוח את השמיעה הפנימית עם נשימה עמוקה בהתכוונות שאומרת: "האל הנו כאן" ולא לתת שום מחשבה לבעיה נגלית.
פניה לאל חייבת להיות ריקה מהטבע האנוכי
אינך מבין את הטבע של האל אם אתה חושב שהוא עושה משהו לטובתו האישית של מישהו. עצמת האל נוכחת בכל ומוכנה לגלות את עצמה לכל. כשאתה מבקש לקבל משהו עבור עצמך בלבד, אתה סוגר לה את הדלת.
אם התפילה שלך מכילה משהו מהאני האנוכי, זה יחסום את התפילה. אינך יכול לשקר לעצמיותך, כי האל יודע את כוונות לבך. לכן, עדיף לשכוח מילים ומחשבות שמביעים תשוקה למשהו ולבוא פנימה כשאתה אומר: " הנני כאן לפניך, מלא אותי. " כך יש לך יותר סיכוי לקבל את החסד האלוהי.
כאשר אתה תופש במודעות ערה את טבע האל בך, אתה תופש גם את טבע הטעות של ההכרה האנושית. לכן, במקום לבזבז זמן לבקש מהאל שיעשה משהו, שב בשקט והקשב. אז אתה בתפילה אמתית, מאוחד עם עצמך. בתפילה כזאת אתה מגיע אליו. אבל ראשית, אתה חייב להשיג שקט ורוגע כדי לשמוע את הקול הרגוע שלו בתודעתך, מכוון ומדריך אותך לטוב הגבוה ביותר עבורך.
להשיג תודעה מרפאה עם עקרון אלוהי
יש רק שתי דרכים להשגת תודעה מרפאת ;
האחת- על ידי פעולה של חסד אלוהי ישיר - זה מושג על ידי מעט אנשים, בלי לדעת איך זה קורה או למה.
הדרך השניה- היא בהשגת ריפוי דרך אימון בעקרונות מסוימים. הראשון מתרחש מיידית והשני יכול לקחת זמן רב, עד שהעקרונות מיושמים ונרשמים בתודעה.
כל טעות מתחילה בתפישה שמאמינה בשני כוחות. טעות זאת נטועה חזק בתודעה האנושית. לאדם אין את היכולת לומר " זה אינו טוב וגם אינו רע." הנטיה האנושית היא להתגבר על משהו, להתפטר ממנו, או להתרומם מעליו.
התלמיד הרוחני צריך להיות נחוש לנסות להשיג את עוצמת האל. להיות בתפישה שמכירה בטבע האשלייתי של מה שמוצג כבעיה. זה לא תואם לתפישה שאולי בגלל שאתה קרוב לאל הוא יעשה משהו טוב לאנושות. אלא עליך רק לחיות עקרונות תודעה אלה שלמדת. כך התודעה שלך צומחת ומתפתחת עד לרמה שכאשר אתה מתבקש לרפא, אתה אומר שזוהי רק אשליה ואז הולך לישון.
"מלכות-האל" הנה שלמה וכל תלמיד רוחני בעל השגה, יש לו יכולת לראות את ה"בן הרוחני" של האל ולא לראות את ההופעה הנגלית כחוסר, מחלה, או הגבלה. בעל השגה יסתכל עליך ויאמר לך : " הנך אל, שהתגלם". להופעה השגויה שנגלית הוא יאמר: " זוהי אשליה, שמנסה לתעתע בי ומנסה לעשות משהו מכלום. "
הבחירה באלוהי במקום באנושי
בחירה לחיות כאלוהי מבטלת את התפישה האנושית שמאמינה שתפילה או מדיטציה יכולים לבטל בעיה אנושית או לשפר אותה. כל תלמיד רוחני או מורה רוחני אמתי שם לעצמו את המטרה להשגה של ההכרה האלוהית כהכרה של זהות רוחנית שלו. בהשגת זהות זאת, הכל ניתן לו.
בהכרה אלוהית אינך מתעסק בבריאות טובה, או באספקה ורצון להשיג שמחה. אתה מתעסק רק בלגלות את ההכרה האלוהית כעצמיות נעלה שלך, שבה זרע של אמת שוכן בך. אז הזרע מתגלם בתודעה שלך, נשמר שם באופן סודי ומקודש, נושא פרי שהנו שלווה, שגשוג, בריאות, שלמות, שמחה. כך מתגלה הפעילות של החסד האלוהי.
איך מטופל חווה ריפוי דרך הכרה אלוהית
כאשר נאמר לך שמחלה הנה אשליה זה לא אומר שיש לך מחלה בגופך ושאתה ניפטר ממנה. זה אומר שישנה תפישה-מנטלית שגויה, שאיננה קיימת בגופך. ההכרה בכך שזו אשליה, מבטלת את התמונה השגויה.
עוני אינו מצב של חסרון בכיס, מצב העוני מצב הכרתי. לאמתו של דבר כל אחד מהאנושות הנו בעל כל מה שיש על פני האדמה. האדמה שייכת לאדם האלוהי כמורשת של הבן שניתנה מהאב האלוהי.
כאשר אתה מסתכל על העולם, זה אינו אומר שהעולם הנגלה הנו האשליה, אלא רק התפישה האירונית שלו בעיניך הנה האשליה. כל תמונה אירונית שאתה מקבל להכרה לגבי העולם הנה אשליה. אם כן, האשליה קיימת בתפישה המנטלית השגויה ולא בעולם הנגלה. אשליה איננה יכולה להיות מוחצנת, אלא רק הכרתית. אם תבין נקודה זאת, אתה תבין את העיקרון המרפא באמת.
כאשר מי שעוסק בריפוי הנו בעל השגת תודעת ריפוי, דרך פעילות התודעה שלו יכול להתרחש ריפוי. ברגע שהמטופל מביא את עצמו להאמין בתודעת המטפל הזה, אז מה שפועל בתודעת-המטפל נעשה לחוק לגבי המטופל. כך פועל הקשר הפנימי בין אנשים. הוא תודעתי.
הריפוי עצמו אין לו קשר כלל לאמצעים חיצוניים. זו רק התודעה שהנה מפותחת מספיק לדעת את האמת שנוכחות האל נוכחת בכל והיא והאל הנם אחד. כך תודעת-האל ישנה היכן שהמטופל ישנו. כאן המטופל צריך להרים את התודעה שלו למטפל והמטפל הרוחני נמצא שם אתו כאחד, בחוויה הרוחנית השלמה.
החוקים של חומר או שכל רציונלי לא יכולים לפעול על תודעה רוחנית
הדרך הרוחנית היא בהשגת תודעת-אל. רק דרך תודעה זאת ניתן לגלות אמת לאמתה. חוקי החומר והשכל האנושי לא תקפים במישור הרוחני של תודעה אלוהית.
זאת הסיבה מדוע מרפא רוחני יכול לרפא. הוא לא בא להסיר עוצמה מחלקי גוף, או להפוך מחלה לחסרת עוצמה. הוא עוזב את המישור של הגוף הפיזי ומתרומם לתוך המישור הרוחני, שם אין עוצמות חוץ מרוח-האל שבפנים אשר נותנת חיים, שלמות ושפע.
ג'ואל גולדסמית מהווה השראה רוחנית להמונים
במיוחד בספרו " הדרך האינסופית "- שהנו דרך לחיים
הוראתו הרוחנית מהווה אבן דרך לרבים
ואלה דבריו:
מלכות האל היא בפנים !
אין צורך לרוץ החוצה כדי לראות טוב יותר ולא להסתכל מבעד לחלון.
אלא יש לשכון במרכז הווייתך. כי ככל שאתה עוזב אותו יותר, פחות אתה לומד .
"אמת" הנה בתוך עצמיותך. ישנו מרכז פנימי ביותר בכולם, שם שוכנת האמת במלואה. האל שם את משכנו בתוך הלב שלך . כאשר הוא פועל בך, ההשראה שלו מחממת אותך. בוא תכופות למרכז ההוויה. תן לאהבה אלוהית לעטוף אותך. היה בשלווה בתוך שלוותי. אז הנך מבורך, משום שרק האל נוכח בכל. מצב תודעה הנו היאספות מודעת באיחוד.
כעת שחרר את כל תפישותיך על אמת, חיים ואהבה. התייצב רק באל. העצמי האלמותי נוכח תמיד, גם כשהנו מכוסה באישיות נמוכה. אבל הוא מתגלה וחי רק כאשר האישיות, העצמי האנושי, נעלם. בהתעלות מתגלה רוחניות טהורה. כאשר האור בא במלואו, הוא אינו עוזב יותר."
בקישור זה - תמצית חכמת "הדרך האינסופית"
ומשפטי מפתח מהלימוד:
