-האלכימיה של האהבה -
את באה אלינו מעולם אחר, מעבר לכוכבים ולריק שבחלל. נעלה, טהורה,בעלת יופי לא יתואר. מביאה אתך את מהות האהבה.
את מתמירה כל מי שאת נוגעת בו.... כל מה שקשור לצרות וצער מתמוסס בנוכחות שלך, מביאה שמחה לזה ששולט ולזה שנשלט, לאיכר ולמלך.
את מהממת אותנו עם החסד שלך. כל הצעיפים מותמרים לטוב, את היא המסטר האלכימאי.
את מאירה את האש של אהבה על פני האדמה ובשמיים, בלב ובנשמה של כל הוויה.
דרך האהבה שלך, חוסר קיום וקיום מתמזגים. כל הניגודים מתאחדים.
כל מה שחולל, נעשה מקודש מחדש.
רומי בשירו "האלכימאי" אומר:
~ בתחילה הוא פינק אותי במאה טובות,
אחר כך הוא המס אותי עם האש של צער.
אחר כך הוא חתם אותי עם חותם האהבה.
אני נעשיתי הוא ואז הוא השליך
את העצמי שלי מחוץ לי.
הייתי כלום. עשית אותי גדול יותר מהר.
אני פיגרתי מאחור ואתה דחפת אותי קדימה.
לבי נסגר, אתה הבראת אותו.
פניתי לתוך האוהב של עצמיותי ~
רומי המשורר הסופי מתאר בשירתו כאן את המסע הרוחני שהוא עבר עד שהוא התמזג עם האל הפנימי אותו הוא מכנה "האהוב". האהוב הוא האלכימאי. זוהי אלכימיה של אהבה.
בשיר זה הוא מתאר בכמה שורות את תמצית התהליך שהנשמה עוברת חזרה לאלוהות שלה. זה מתחיל ממצב של מושלמות ההוויה עוד בבראשית כאשר הכל היה מלא באור והנשמה חוותה רק טוב אלוהי מושלם.
לאחר מכן היא החליטה שהיא רוצה להשיג את האלוהות שלה באופן עצמאי וירדה דרך מסע החיים להתגלמויות חוזרות, בהם חוותה את הצער של חוסר הקשר שלה עם המקור האלוהי, דרך חוויות של נפרדות.
מסע זה הנו דרך מתמשכת של התנסויות בנפרדות, באינות אהבה, במאבקים, בעיוורון רוחני, בבדידות - דרך קשת רחבה של רגשות, סערות, מאבקים פנימיים בין רגש לשכל וביסוס מערכות אמונה של אדם בן תמותה מוגבל שמקורן באשליה ולא באמת. כאשר הפנימיות הזאת נחוותה כחיים, זה הביא לצער וללב הרוחני להיסגר.
הנשמה השלמה שהיא נשמת האנושות. יצאה למסע זה דרך חלקים נפרדים אבל מלווה בהדרכה אלוהית כל הזמן. היא נדחפת להתקדם בנתיב חזרה הביתה לאלוהות כאשר היא מפגרת בקצב ההתקדמות שלה. כך זה לגבי כל חלק נשמה וגם לגבי הנשמה השלמה.
כאשר בשלב האחרון של המסע הרוחני שלה הנשמה פונה בעצמה למקור שטמון בה כדי לרפא את הלב שנסגר אז הנוכחות של האל הפנימי מזרימה את אור האהבה לנשמה כדי שתבריא מחוויות הנפרדות. האל ממלא באורו את כל הכלים שלה ובכך מבטל את השליטה של האגו. אז הלב נרפא.
רק כאשר הלב יכול להיפתח הנשמה יכולה להתמזג עם האישיות ולאהוב אהבה אלוהית. אז האישיות של בן התמותה נעשית לאישיות אלוהית ואז בהתעוררות זאת היא פונה לתוך עצמה כמקור האוהב שנעשה מעתה אהוב והוא מוביל אותה חזרה לחיים באהבה, בשגשוג, באחווה, באחדות.
מבורכת הנשמה החוזרת הביתה, לאחד !
-שירי האהבה הגדולים של רומי-
מעבר לרעיונות של מה נכון או לא לעשות,
ישנו שדה שם אני אפגוש אותך.
כאשר הנשמה נחה לה במנוחה,
העולם נעשה מילוי כזה שאי אפשר לדבר עליו.
האם אתה יודע מי אתה?
אתה הנך כתב היד של מכתב אלוהי.
הנך ראי המשקף פנים אציליות.
יקום זה אינו מחוץ לך, הסתכל בתוכך.
כל מה שאתה רוצה, אתה כבר דבר זה.....
-הסתכל על אהבה-
הידוע והלא ידוע מתמזגים יחד. הסתכל
בלבך, הסתכל במים, באש, באדמה
וברוח, באויבים ובחברים, הכל כאחד.
הזאב והכבש, האריה והצבי ביחד.
האדמה והשמיים מתערבבים יחד....
בעדינות פקח את עיניך לאהבה
והסתכל בפני האהבה בעיניים שיכורות.
החיוך שלה פיתה אלפי לבבות
להיכנס לתוך הגן האינסופי שלה.
בוא ותן לשפתיך את טעם מתיקותה.
אתה תיעשה שיכור מריח השושנים שלה.
הסט את עיניך מהרעב של העולם להנאות.
יש מילוי עמוק יותר,
במסתוריות האינסופית של אהבה
מתוך היצירה "בזרועות האהוב"
( שיר הנשמה שחזרה הביתה)
הנך הנחמה של נשמתי,
בעונה של צער.
הנך העושר של רוחי
בשיברון הלב של אבדן.
את הבלתי ניתן לדמיין,
הבלתי ידוע, נתת לנשמתי,
כאשר היא נעה לכיוון שלך.
בחסדך, עיניי הביטו בנצח.
אהוב,
איך אימפריה מתפוררת זאת
יכלה אי פעם לקחת אותי ממך ?
הקול ששר את שמך
מתוק יותר משנת לילה,
רב חסד יותר משיר מלכותי.
בזמן של תפילה עמוקה,
האמונה שלי מתחזקת
במחשבה שלי עליך.
אם הייתה מוצעת לי מלכות
ועושר העולם היה מונח לרגליי,
הייתי משתחווה עם פניי למטה
ואומר:
זה אינו משתווה לאהבה שלך !
איחוד הוא יין טהור
וחיי הם הגביע. בלי היין שלך,
מה התועלת בגביע זה ?
פעם היו לי אלף תשוקות,
אולם בתשוקה אחת לדעת אותך,
כל השאר נמסו.
דרך החסד שלך,
מצאתי אוצר בתוך עצמי.
מצאתי את האמת של העולם
הבלתי נראה.
הגעתי לאקסטזה נצחית
הלכתי אל מעבר לזמן,
נעשיתי אחד אתך.
כעת לבי מזמר:
"אני הנני נשמת העולם".
מנשימתי הראשונה שנשמתי.
התגעגעתי אליך וגעגוע זה
נעשה לחיי ודומה שזקנתי ממנו.
אולם באזכור אחד שלך,
כל נעוריי הושבו אליי.
