המפתח לחופש ולשלום הוא בפנים

כאשר אתה נרפא מתפישה שגויה, אינך עושה זאת לבד !

ריפוי, סליחה, והחלפת צער העולם לשמחה הם האמצעים שבהם רוח האל קוראת לך ללכת אחריה. אלה שיעורים עדינים שעליך ללמוד ; איך בקלות תחיית ההכרה יכולה להיות שלך כחיים חדשים.

אתה צריך להתחייב לתת לחוקים של רוח - האל להחליף את אלה שניהלו אותך עד כה והחזיקו אותך כאסיר בכלא התודעה.

חיי האל הופכים להיות שלך, כאשר אתה נותן לו נכונות מצדך. אז האל מבקש לשחרר אותך מכל מה שגרם לך כאב ולהביא לך הארה.

כאשר אתה מרשה לעצמך להירפא, אתה רואה את כל הסובבים אותך, או מי שעולה בדעתך, או מי שאתה נוגע בחייו וגם ואלה שנראה כי אין לך שום קשר איתם, כנרפאים יחד איתך.

אולי אתה לא תכיר את כולם, ולא תבין עד כמה גדול הוא הדבר שאתה מציע לעולם, כאשר אתה נותן לכך שריפוי יבוא אליך. אבל, דע שאתה אף פעם לא נרפא לבד. ורבים יקבלו את המתנה שאתה מקבל כאשר אתה נרפא בהכרתך ולבך.

מי שנירפא באור-האל ששוכן בו נעשה לכלי ריפוי בעצמו. אז כל החסד של הריפוי הזה ניתן לו כדי לתתו לעולם.

עליך להבין שמה שמנוגד לאל אינו קיים באמת, ומי שמקבל את זה כאמת, לא דרך ההכרה השכלית שלו הופך למקלט של מנוחה ורוגע, כי כאן ניתנת אמת וכל האשליות מובאות לאור האמת ונעלמות במי שתופש זאת בהכרתו הגבוהה.

תן לריפוי לבוא ולהיות דרכך ממש היום. וכמו שאתה נח שקט ורגוע ,היה מוכן לתת כפי שאתה מקבל. קבל את מחשבות העצמי האלוהי שלך כאלה שתופשים את המקום של כל מחשבות האישיות המוגבלת שלך.

הגוף הוא מבנה שבא מהצטיירות של תמונה שנעשתה על ידי ההכרה שמאמינה שהיא נפרדת מאחדות אהבת האל. אבל האמת היא שאי אפשר להיות נפרד מהאהבה. אבל זה אפשרי להאמין בנפרדות.

ההשפעה של אמונה כזו היא תחושה עמוקה של אבדן ורצון למצוא את האהבה שנראית כאילו אבודה. תחושה זו של אבדן הנחווית כחלום של חוסר אונים או כאב, אשמה, פחד, פגיעות וחוסר.

אולם אמונות יכולות להשתנות ושינוי זה הוא הפתח שדרכו ניתן להשתחרר ממגבלות חלום הנפרדות.

רוח הקודש כשהיא במודעות שלנו כנוכחות האל בתוך ההוויה שלנו, עוזרת לנו לשנות את האמונה שמביאה לכלא הזה.

המפתח לפתוח את דלת הכלא לא נמצא בתוך הכלא. רק לרוח האל יש את המפתח ואנחנו רק צריכים להיות מוכנים לקבל את זה.

דבר זה אומר שאנחנו צריכים להיות מוכנים להביא את כל התפישות שלנו לאור, לשם תיקון והתמרה. אור-האל שבפנים ילמד אותנו מה נכון ומה לא.

בכל פעם שאנחנו מקבלים את השיעורים של החיים בהבנה, אנו פותחים את הדלת לחופש ולשלום. כשאנחנו זוכרים את האהבה שחשבנו שאיבדנו שהיא מה שאנחנו באמת ושתמיד היינו, אז אנחנו מתאמנים לתת לרוח האל שבתוכנו לתקן את כל השגיאות בהכרתנו האנושית. כך אנו משתחררים.

בהבנת לימוד זה אני זוכרת :

" כאשר אני נרפאת מתפישה שגויה, אינני עושה זאת לבד"- משפט זה מכיל בתוכו את המהות של ריפוי רוחני אמתי.

הריפוי בא מעצם ההכרה שאינני מופרדת או לבד בחיים וכי הכול קשור אליי ואני קשורה לכל ואהבת האל היא האנרגיה שמחברת בינינו.

ההכרה שאני לא נפרדת מהבריאה כולה היא הבסיס לסליחה. זו הסיבה שאני נשארת תמיד כמו שהאל ברא אותי; בריאה מאוחדת ביקום שלם של אהבה ואחדות.

זוהי המציאות האמתית וזו הסיבה שאשמה ופחד לא יכולים להיות אמתיים, אלא רק אמונה שגויה של המציאות שהביאה לרגש כזה.

זו הסיבה שאני יכולה להישאר בטוחה בתוך אהבה אלוהית באופן נצחי ודרך הבנה זאת אני יכולה להשתחרר.

לימוד זה עוזר לי להסתכל על העובדה שאני חווה את הבידוד ותחושת הפגיעות והחולשה שמגיעה כשאני עם האמונה למשל שהגוף צריך להיות מוגן ממחלה, כי כך אני מגנה על עצמי ויכולה להמשיך לחיות.

זה כך משום שישנם עדיין היבטים בהכרתי המאמינים שאם הגוף חולה ומפסיק להתקיים, כך גם אני אפסיק להתקיים.

זהו החלום או האשליה שיצרתי ושעליי לבטל ממערכת האמונה שלי, בהביני שמה שאני מאמינה, יכול להתממש בחיי.

אני מבינה היום שהריפוי אינו הכרחי במציאות אמתית של שלמות ההוויה האחת, כי מה שהוא נשמה אחת שלמה והרמונית לא יכול לפגוע או להיפגע כשכל חלקי השלם בהרמוניה מושלמת מאז ולתמיד.

חלום שבו המציאות נשברה לחלקים נפרדים רבים, זאת חוויה שמביאה למאבק פנימי. היא חייבת להתבטל עד שהמציאות האמתית תזרח בהכרה שחשבה שהחלום הוא אמיתי.

כאשר אני בפועל מתמקדת ברעיון שכאשר אני נרפאת אני לא נרפאת לבד אלא אני מרפאה את כל החלקים שהנם חלק ממני, זה מזכיר לי כי אני אכן חלק משלם לא נפרד וזאת המטרה שלי בהתעוררות לאמת ההוויה.

ואני אומרת עם מלוא הכוונה :

" רוח האל האוהבת- האני האמתי שהנני, אני בוחרת לראות היום רק את האהבה שאני חולקת עם כל האחים והאחיות שלי,

לראות את העצמי האחד והיחיד שמצטרף להיות כולנו כאחד בהכרה ובלב. אני מוכנה לראות את העולם האמתי דרך עינייך. עולם שבו כל המחסומים לאהבה עזבו ונשארה רק אהבה." !

כאן הלימוד הרוחני מזכיר לי כי ריפוי רוחני אמתי בא מעצם ההחלטה לחזור האחדות של העצמי האמתי שלי.

ההפך מריפוי הוא לחשוב כי ישנה הפרדה מהאל ומהבריאה האחת שלו. כשאני פותחת את הכרתי למחשבות הריפוי של האור המרפא ששוכן בי, האשליות שהאמנתי בהן מוסרות בעדינות על ידו.

אם כך -

אנחנו לומדים כי ריפוי הוא הפונקציה היחידה שלנו כל עוד אנו חושבים שאנו נמצאים בעולם שבו נפרדות נראית אמתית.

אנו גם לומדים כי הריפוי הוא משותף. המשפט הבולט כאן הוא, "כי ביד עדינה של אור האהבה ניתן להתגבר על כל חולשה ותפישה שגויה.

אז ההכרה שהייתה כלואה בתוך גוף, חופשיה להצטרף לאחרים בהכרה האחת כדי להיות חזקה לנצח. זה נפלא להבין כי למעשה, כל חלקי הבריאה מצטרפים להכרה אחת !

הקירות הקטנים של כלא הנפרדות שהוקמו בהכרה מתוך אמונה בהפרדה, חופשיים ליפול הצידה ברגע שנרצה לבחור בכך.

כאשר אנו עושים זאת, אנו מגלים שאנחנו באמת מחוברים. אנחנו באמת הוויה אחת מאוחדת עם הבורא שלנו.

"החיים" האמתיים, הם החיים של העצמי המאוחד שלנו. "חייו" הופכים להיות שלנו, כאשר אנו עוזרים לו בהחלטה שלנו לבחור לראות את האמת ויהי מה.

אז האור משחרר אותנו מכל מה שגרם לנו כאב ואנו משיגים את ההארה של ההכרה האחת.

יש הרבה בינינו אנשים שכבר קיבלו ריפוי מהאור והריפוי שלהם משפיע על ההכרה שלנו שמחוברת אליהם, מחכה שנחליט שגם אנו רוצים לראות את האור בהכרה שלנו.

כאשר נעשה זאת, נוסיף את האור שלנו אליהם !

נוכל לדמיין באיזושהי נקודה שכל כך הרבה יוסיפו את האור שלהם כך שאור ההכרה האחת יזרח בעוצמה שתגרום לכולם להצטרף אליו.

ייתכן וזה מה שקורה כבר עכשיו. אולי זה מה שאני מרגישה עכשיו שמושך אותי להצטרף לריפוי עם האור הרוחני ?

Oneness Sound